הפעם אמליץ לכם על פינת חמד מקסימה , בלב ליבה של הער גדרה, בלי טיולים ארוכים או נסיעות מסובכות – קרוב ונגיש ומאוד מהנה.

תל קטרה הוא תל עתיק בצפון גדרה. עד 1948 שכן עליו הכפר קטרה שנכבש ונהרס במלחמת העצמאות. לפי החרסים שנתגלו במקום הוא היה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל עד לתקופה הביזנטית. לפי הסברה זה מקומה של העיר קדרון המוכרת ממלחמות החשמונאים ויתכן שהשם קטרה שומר על השם העתיק קדרון. התל שהוא הגבוה בגדרה, משמש היום בעיקר כמצפור יפה.

בעונה זו הגבעה מלאה בתורמוסים וחרציות וכל מי שלא הספיק להגיע לתל שכה להשיג תמונות סגולות ומשגעות לא צריך להתאכזב- שדה עצום וסגול במיוחד נפרש ממש מול עינכם- התורמוסים צמחו לגובה והם מאפשרים לילדים לרוץ בינהם ומאחוריהם במשחקי מחבואים פוטוגנים להפליא.. אם זה לא מספיק יפה החרציות משלימות בצבע ובאווירה ויוצרות מראה מהפנט לכל צמחי הבר שצומחים שם. אם תמשיכו למעלה הגבעה תוכלו להשקיף מהתצפית על גדרה וסביבתה וליהנות מפיקניק מקסים ונוח . המלצה- אל תפסידו את העץ החלול בקצה התל מקום מעולה לטיפוס ותמונות חמודות ביותר.. .

ועכשיו קצת היסטוריה על המקום ועל הקשר שלו לגדרה והסביבה:  בטרם קום מדינת ישראל פעלו באזור שני ישובים , היישוב הישראלי – גדרה ובמקביל – על הגבעה ממול – הכפר הערבי קטרה. היישוב הישראלי הוקם בשנת 1884 ע"י חלוצי הבילוי"ם שהגיעו לשממה הדרומית והחלו בהקמת היישוב הראשוני. ככל שהתפתחה המושבה הצעירה והיהודית בגדרה כך צרם הדבר יותר ויותר לתושבי הכפר קטרה הסמוך והללו לא הפסיקו להציק ולנסות לפגוע במושבה היהודית. במלחמת העולם הראשונה היו גדרה וקטרה יעד מרכזי למסע המלחמה של אלנבי -כאשר הגיעו כוחות אנגליה אל מושבת הביל"ויים הקטנה גדרה זו הייתה גם הפעם הראשונה בה נפגשו חיילים אלה עם אוכלוסייה אירופאית שגרמה להם לחוש כמעט "כמו בבית" והתרגשותם הייתה גדולה

גם בהמשך חיי היהודים באזור קטרה לא היו פשוטים וערביי הכפר לא הפסיקו להתנכל להם. אחד מהסיפורים שהגיע אליי קשור לסבי- גדליה זליגר ,מקיבוץ חפץ חיים והוא משקף את המתיחות בתקופה הזו, מתיחות שהתבססה בעיקר על בעלות אדמה: בשנת 1944 יצאה קבוצה בת 12 איש, חברי חפץ חיים ואורחיהם, לטייל באדמות הקיבוץ. בהגיעם לשטח התברר ששלושה ערבים מהכפר קטרה חרשו בשטח השייך לקיבוץ. החברים פנו אל החורשים וביקשו שיפסיקו עבודתם ובאו לגשת למשטרת קטרה לברר העניין. הערבים סירבו ,אחד מהם שלף פגיון אחרים חמושים במקלות ואיימו על החברים. סבי,גדליה,  נשלח להזעיק את המשטרה ובדרכו התנפלו עליו שלושה ערבים והרביצו לו במקלות הוא הצליח להימלט וכשהוא עדין פצוע ראה שהתוקפים בדרך לשאר החברים והזדרז להזעיק את פלוגת המשמר. בינתיים נשלח חבר נוסף – יצחק הירש עם השומר הערבי ,הממונה על אדמות חפץ חיים, כדי לקרוא לשומר הראשי עמר ג'רוג'י -בדרכם רדף אחריהם אחד החורשים והרביץ ליצחק הירש עם מדרבן (מקל עם חוד ברזל) כשחשו לקראתו שאר החברים הותקפו וחלקם נפצעו קשות . החברים הצליחו לברוח ולפנות את הפצועים למשק פטר .
בינתיים קבוצת חברים נוספת הגיעה לעזרה וגם המשמר בפיקודו של הסרג'נט אריה רייס ובליווי סבי- גדליה (עדין פצוע) שימש כמורה דרך וזיהה את אחד התוקפים. שאר התוקפים ברחו לכפר אום חזין והשוטרים הבריטים שהגיעו בינתיים הסתלקו גם הם ולא סייעו בחיפוש אחריהם.

איך מגיעים?

לבאים מכביש 40, בין אם צפון או דרום, כניסה לרחוב ויצמן, חולפים על פני 2 כיכרות , בכיכר השלישית פונים לרחוב לילנבלום עד לרחוב דנציגר, ממשיכים לאורכו עד לצומת T עם רחוב שפרינצק ופונים שמאלה. לאחר הכיכר ממשיכים קדימה והכניסה לתל מצד ימין. משאירים את הרכב למטה בחניה ועולים לאורך שביל החצץ עד למרומיי התל.