בעלי צוחק עלי שאני יכולה ויודעת לעשות הכל חוץ מלבקש ולהרוויח כסף. והוא צודק.. אין יום שאני לא מייעצת,עוזרת ומארגנת לגמרי בהתנדבות. כיאה למי שגדלה בחינוך הקיבוצי והדתי – חינוך שבז לכסף- אני לא מסוגלת לבקש כסף…
כנראה שהייתי צריכה את מטר שתשקף לי את המציאות..
הבת שלי (מטר) רצתה להקים חנות אספה,סידרה,ארגנה והתרגשה. שאלתי אותה מה המטרה? למה היא רוצה את הכסף והראיתי לה את הסרטון על הילדה שמכרה לימונדה כדי לקנות מתנות לילדים חולים. היא מאוד התרגשה אבל אמרה שהיא רוצה שיהיה לה כסף שלה. להרוויח.
מודה – היה לי קשה עם זה מאוד. ואז שאלתי את עצמי למה?? למה ברור לי שמותר לעבוד קשה ולתת הכל לאחרים ולהרוויח הרגשה טובה אבל אסור לי ליהנות מעמל ידי וליהנות גם מרווח כספי ?
אז תמכתי בה בכל האהבה וכשהגיע יום המכירה הצטרפו ליוזמה גם האחים והבני דודים. מטר ניהלה הכל ואותם ביד רמה. וכמה מסקנות שהיא הגיעה ממש בעצמה ויכולים להתאים לכל עסק:
- סבלנות ולא להתייאש- שעתיים ראשונות אף אחד לא קנה ולמרות זאת היא לא התייאשה המשיכה לשבת בחנות הקטנה שלה, צחקה וחיכתה- היא ידעה שיקנו.
- יוזמה- כשאף אחד לא הגיעה היא קראה לבת דודתה- הן לקחו כמה צעצועים ויצאו להציע לעוברים ושבים לקנות מתנות לילדים שלהם. הפעולה גרמה לתוצאה והמכירות הגיעו בעקבות היוזמה. בנוסף הן תלו שלטים ברחבי החווה שקראו לאנשים להגיע לחנות שלהן.
- . לקוח אחד מביא אחרים- המכירה הראשונה בתוך החנות גרמה גם לאחרים להגיע ולקנות. ברגע שאחד המבקרים נעמד ליד החנות והתחיל להסתכל על המחירים – הגיעו נוספים בעקבותיו. הן למדו את הרעיון ויום למחרת כבר הזמינו את אחד העובדים לבוא לקנות מול כולם כי ידעו שאחריו יגיעו אחרים.
- לא להתבייש להרוויח- בסוף היום הרווח 42 שח. יכל להתחלק שווה בשווה בין מטר לבני הדודים שעזרו לה אבל מטר ביקשה מם לא לחלק את הכסף כי הא צריכה "שיחה עם אמא" הבנתי ממנה שהיא חושבת שלה מגיע יותר – חיזקתי אותה – את צודקת. הרעיון, היוזמה, המשחקים הכל שלך. הם עזרו וכדאי לשלם להם "משכורת" אבל את מחליטה כמה. ובאמת הכסף חולק 6 שח לכל אחד ומטר לקחה כפול – ולהפתעתה אף אחד לא התלונן מבחינת כולם זה היה הדבר הנכון וההוגן.
אז החנות היתה קטנה ורק לחג חנוכה אבל היתה שיעור יותר איכותי מכל לימוד בכיתה..
בצד הדרך 