צביה ירקוני – לראות את החלש

 

מטרת החיים היא לא האושר. היא להיות מועיל, להיות מכובד ורחום, לעשות שינוי כלשהו שיעיד כי חיית, וחיית טוב.

ראלף וולדו אמרסון

שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש. תענית זו מציינת את היום שבו הובקעה חומת ירושלים כמה שבועות לפני חורבן בית המקדש השני – כולנו יודעים לצטט כי "בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים" לפעמים שנאה היא לא התנהלות או רגש אלא פשוט התעלמות ממצוקתו של הזולת.

הכתבה הפעם היא מעט שונה , הפעם אכיר לכם משהי שעברה נישואים אלימים, גירושים קשים והיום כשהיא אוחזת במקצוע מתקשה להתפרנס. היא פנתה אלי לא לבקשת תרומה אלא מתוך רצון שיכירו אותה וישכרו את שירותיה כמאפרת ומעצבת שיער ומגשי פירות. הפעם לקראת י"ז בתמוז יש לנו אפשרות לראות את האחר , לעזור ולשנות–ואשמח שתסייעו לי בשליחות.

קצת עלייך:

שמי צביה ירקוני, חב"דניקית בת 49, גרושה.  יש לי חמישה ילדים וארבעה נכדים (שאותם לצערי אני לא רואה כי הם עם הוריהם בשליחות במוסקבה). במקור אני חיפאית, עד לפני ארבע שנים גרתי בירושלים ואחרי הגירושין הגעתי לקריית מלאכי. לקריית מלאכי הגעתי בעקבות המלצה – הבן שלי למד רכיבה טיפולית בחוויה בחווה בבית חלקיה, הם סיפרו לי על קריית מלאכי וכך הגעתי לאזור. אני עוסקת באיפור, עיצוב תסרוקות ועיצוב מגשי פירות ירקות.

הסיפור שלי הוא קשה, הנישואים שלי היו נישואי עצובים מלווים באלימות נגדי כבר מהלידה הראשונה. לפני ארבע שנים העזתי להתנגד ולהתגרש אך הגיהנום המשיך מול בתי המשפט והרווחה שניסו להוציא ממני את ילדיי, הגדולות כבר היו נשואות אך הבן הרביעי נשאר עם בעלי ורק הקטן איתי.. לצערי בחסות בית המשפט והרווחה יצרו קרע בין הבנים שלי.

איך זה להיות גרושה במגזר החרדי?

אישה גרושה נתקלת בהמון קשיים- הקושי הכלכלי כמובן, כשיש ילד בבית ואת לבד לא ניתן לעבוד המון שעות וקשה למצוא עבודה ולהתפרנס. וכמובן גם מבחינה נפשית- הורגים אותנו רגשית- החברה החרדית מתקשה לקבל , הגרושה היא כמו כתם שחור. גם אני שהתגרשתי בגלל אלימות קיבלתי כתף קרה- אין לי שום תמיכה מההורים או האחים שלי והם מתקשים לקבל אותי. המלחמה מול מערכת המשפט והרווחה פוגעת בתא המשפחתי העדין ממילא, וההשלכות הנפשיות על הילדים הן קשות מאוד. זה נזק שלא ניתן לשלם עליו ולא לרפא. היה שלב שבקושי הרגשתי שאני אמא או סבתא – הקושי הזה שאף אחד לא מכין אותך אליו, הוא קשה מאוד .

איך הגעת ללמוד ולעסוק באיפור ותסרוקות?

כשגרנו בירושלים עבדתי בעבודות ניקיון ועם קשישים, הגירושים הקשים קרעו אותי נפשית וחיפשתי נחמה והחלטתי לממש חלום ואהבה ישנה וללמוד איפור ותסרוקות- למדתי בכיתת אומן והנשמה מצאה מנוח – הלימוד והעבודה בטיפוח החזירה לי מעט את הביטחון העצמי שאבד והרבה שקט נפשי כשבהמשך למדתי גם עיצוב מגשי פירות וירקות. לצערי , מכיוון שאני חרדית ומ"הדור הישן" אני לא מבינה באינטרנט ואין לי פייסבוק ולקוחות לא יודעים ולא שומעים עלי – כך שכרגע בקושי יש לי פרנסה ואני במצב כלכלי קשה. ניסיתי לתלות מודעות בשכונה, לארגן סדנאות עיצוב אבל בלי ידע בשיווק ובלי פרסומות אף אחד לא מגיע. .. אני מקווה שעכשיו, ואולי גם בזכות הכתבה,  יעברו השנים הרעות ואצליח להגיע גם לביטחון כלכלי . אם מישהו רוצה להזמין ממש אשמח – הנייד שלי: 054-8494271.

איחול לעתיד

אני מאחלת לעצמי חיים טובים יותר, שאצליח לראות את האור בקצה המערה ושסוף סוף אוכל ליהנות ממשפחתי וממשלח ידי. לציבור אני מאחלת להכיל ולהתייחס יותר בכבוד לגרושות, אלו נשים שחוות קשיים רבים , לפעמים גהנום והלוואי שידעו לתת להם כתף תומכת. הן צריכות את זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s