הפעם אמליץ על מסלול מקסים באזור ירושלים כך שגם אם כמוני, תחליטו לצאת ביום הכי חם בשנה, הבריזה הירושלמית תרענן אתכם ואם זה לא יספיק המעיינות במסלול יעשו כבר את שאר העבודה.. כפי שהבנתם מדובר על מסלול עם כמה בריכות ולכן אין פלא שנקרא "שביל המעיינות". שביל המעיינות נמצא ביער עמינדב שממוקם ממש בכניסה לירושלים. מדובר על יער שננטע על ידי קק"ל ממערב לירושלים ולמושבים אורה ועמנידב. שטח היער כ-7,000 דונם, והוא מכסה כמעט את כל שטחי מדרונות הרכס הבולט (רכס שורק) שבין שני הוואדיות הגדולים בהרי ירושלים – נחל שורק ונחל רפאים. ביער יש המון מסלולים ונקודות עניין כמו אנדרטת יד קנדי , מצפה רובינשטיין ועוד.
אך המסלול המוכר והנחמד מכולם הוא שביל המעיינות המתחיל בחורבת סעדים וממשיך עד עין חינדק. מכיוון שהמסלול אינו מעגלי ניתן או להשאיר רכב בעין חינדק או ללכת לחלק מהמעיינות ולחזור חזרה..לא משנה מה תבחרו הדרך נוחה, מוצלת ברובה ובעונה זו מלאה בפריחה יפיפיה ובמי מעיינות קרירים ומרעננים.
המסלול מתחיל בחרבת סעדים שם מחנים את הרכב סמוך לחורשה שנקראת "חניון הטרסה" – מקום מקסים בפני עצמו עם מעט מתקנים, מקומות ישיבה מסודרים, פינות מנגל והשוס האמיתי- פסלי כבשים מדליקים שהילדים יתפסו עליהם ולא ירצו לרדת. ממש מול החורשה תראו שביל עפר מסודר עם שלט סימון שבילים- לכו לפי הסימון הירוק והתקדמו איתו. כמה מטרים אחרי שתתחילו ללכת בשביל העפר כבר תראו שלט מפה גדול עם הסימון של המסלול ..
המסלול שאורכו כ3 ק"מ, פורח בעונה זו בצורה מדהימה – הכל הכל סגול.. מרבדים של לוטם צובעים את העין כשלצידם ניתן למצוא פרחים יפים ומעניינים נוספים כגון דם המכבים ואפילו מעט פרגים שעוד נותרו הכל פורח ויפיפה. חוץ מהפריחה המדהימה המסלול עובר על צלע הר כך מצד שמאל שלכם נפרש נוף ירוק ומהמם שאי אפשר להתעלם ממנו. בקיצור הליכה שהיא חוויה.
אבל כמובן אנחנו מחפשים מים ולכן נתרכז בהם..המסלול עובר בכמה מעיינות – עין עמינדב, עין עוזי, עין טאטע , עין תמר ועין חנדק לא כולם מלאים מים אבל כולם שווים עצירה.. הראשון הוא עין עמינדב – המעיין עצמו כמעט יבש ונותרו בו מעט מים עכורים שלא ניתן ולא כדאי להיכנס אליהם למרות זאת שווה לעצור לידו ולו בגלל המנהרה החמודה והנקיקית שסמוכה אליו- המנהרה שתחתיתה מעט בוץ ומים היא אטרקציה נפלאה לילדים קטנים שמפחדים ממערות גדולות. המעבר בה הוא בעמידה , היא צרה ומעט רטובה כך שמרגישים את האתגר אבל אין סיבה לפחד. הדבר היחיד שמעצבן זה הברחשים שמתעופפים בכניסה אליה אבל אם תעברו אותם – תהנו..
ממשיכים ומגיעים מעיין הגדול והשווה יותר – עין עוזי- מדובר על בריכת מים יחסית עמוקה (בערך 1.5 מטר עומק) עם מדרגות שמוליכות אליה – הבריכה איננה מוצלת אבל בסביבתה יש עצים גדולים שניתן לחסות בצילם ולעצור לפיקניק כייפי. המים קרירים ונקיים וממש תענוג להיכנס ולשחות – היא אומנם לא ענקית אך מספיקה לשכשוך והפוגה.
מעין עוזי ממשיכים בשביל ממש דקה ומסתכלים טוב טוב לצד שמאל פתאום תגלו בריכה קטנה ועמוקה שחבויה ממש לידכם – הבריכה נקראת "עין טאטע" ולמרות שהיא יחסית קטנה ונסתרת כל פעם שהגענו אליה היא הייתה מלאה בחברה צעירים שקפצו להתרענן בה.
ממשיכים הלאה ומגיעים לעין תמר – מצחיק אבל חלק מהמטיילים דילגו על הפינה המקסימה הזאת כי לא שמו לב – אז פתחו עיניים לדרך וכשתראו פיצול קטן וירוק ימינה לכו אליו.. שולחן פיקניק של קק"ל מסמן את המקום שעוצב כבוסתן מקסים ומטופח (לצערי היו פחות מטופח בשל לכלוך של מטיילים..) עין תמר הוא בריכת בגודל של 2*2 בערך עם מים רדודים מאוד אולי 10-15 ס"מ גובה. לילדים קטנים זה מעולה כי הם יכולים לשבת על גדות הבריכה ולטבול רגליים, או אפילו להיכנס וללא חשש טביעה. הבוסתן עצמו מוצל ונעים וזה מקום מושלם לפיקניק , משחקי מחבואים ועצירה נעימה.
מעין תמר אפשר אן לחזור חזרה לחורבת סעדים או להמשיך הלאה לעין חנדק. מכיוון שאני חזרתי חזרה לא יכולה להעיד על מצב המים היום אך בעיקרון מדובר על אחד מהמעיינות הגדולים והמיוחדים זהו בעצם מעיין הניקבה הגדול ביותר בהרי ירושלים, ואחד ממעיינות הניקבה הארוכים ביותר בישראל והוא בהחלט שווה ביקור (אפשרי גם להגיע רק אליו ). הטיול בשביל המעיינות לוקח כמה שעות ולכן קחו לכם בוקר של כיף וצאו לטייל – לא תתאכזבו.
שבוע צונן ונעים
מחשבה אחת על “להירטב ביער עמינדב”