שעון הקיץ הגיע ואיתו מזג האוויר החמים והנעים המאפשר לחזור לטיולי מים נחמדים וקרירים באזורינו. הפעם אמליץ על בריכה שכבר מזמן הפכה להיות סוד גלוי של תושבי האזור אך למי שעדין לא מכיר זה הזמן לבוא וליהנות בסביבתה מפיקניק כייפי ומהנה במיוחד.

נתחיל בכך שלא משנה איך תכנו את הבריכה צאנן או צנאן – אתם צודקים! למה? הכל מתחיל בהיסטוריה שלנו.. צְנָן (גם: צַאֲנָן) הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת פעמיים בתנ"ך. בספר יהושע, "צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד" ובנבואות החורבן של מיכה הנביא: "עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ" (בכל מקרה, ובשביל הפרוטוקול, קק"ל נתנה לבריכה את השם בריכת צאנן )

אבל ההיסטוריה של המקום המקסים הזה לא נגמרת במקרא .. הגדת המקום מספרת ספור מופלא על אנשי הישוב בחברון לפני 120 שנים. חבורה נועזת וחדשנית מבני חברון קיבלו החלטה לצאת מתחומי הישוב ולחיות חיי קהילה יצרניים שאינם נסמכים על כספי "החלוקה". הרב עקיבא יוסף שלזינגר (שעל שמו נקרא הישוב בני עי"ש) הקים עם הרב אליהו מני שעמד בראש קהילת חברון את חברת "מחזירי עטרה ליושנה". בשנותיה הראשונות פעלה החברה בסתר. בשנת תרל"ג הוחלט לחשוף את מטרתה העיקרית: "פרודוקטיביזציה של חיי הישוב הישן בדרך של הקמת ישובים חקלאיים ברחבי ארץ ישראל". רוב מנהיגי הישוב הישן ניהלו מלחמת חורמה ברעיון. הרב שלזינגר הוחרם ונודה ע"י רבני ירושלים האשכנזים אך תוך כך המשיך הרב במאמציו לגאול את "כברת ארץ צאנן הסמוכה לחברון". השלטון התורכי העמיד את הקרקע למכירה ומשלחת סודית יצאה לתור את האדמה בעוד חבריהם נושאים תפילה במערת המכפלה להצלחת מסעם. הגבעות הפוריות, היערות ואויר המקום הקסימו את שלזינגר וחבורתו והם מעידים כי התפללו שם שחרית, מנחה ומעריב "בכוונות ובדמעות, ככה שאפילו ביום הכיפורים לא התפללנו". אך קשיי מימון ורישום הבעלות, בעיות ביטחון ושנאת גבאי ירושלים שסקלו באבנים את היזמים הביאו לנטישת הרעיון "והקניה לא יצאה לפועל לדאבון לב כולם" (מתוך ספר חברון בעריכת ע' אבישר).

במהלך שנות ה- 2000, כתוצאה מהקמתו של סכר קטן באפיק נחל גוברין נוצרה בריכת צאנן עצמה. הבריכה היא בריכת מי גשמים קרירה ונעימה שפשוט עושה חשק לקפוץ לתוכה להתרעננות – המים שבחלקים הרדודים שלהם ישנה מעט ירוקת הינם צלולים יחסית וניתן לראות דרכם את הקרקעית. הבריכה לא ענקית וילדים מרגישים תחושת ביטחון להיכנס פנימה, לשבת על הסלעים החלקלקים וליהנות מהטבע השקט ומהמים עצמם.. תענוג. ליד הבריכה ישנו ספסל מוצל מתחת לעץ שניתן לערוך עליו פיקניק נחמד כשהסלעים לצידו משמשים אחלה שולחנות (ומעמדים לייבוש הבגדים) ובמרחק לא גדול שיח שנראה כמו אוהל שהילדים ממש מתלהבים לדמיין שהוא ביתם הטבעי והמיוחד..

בריכת צאנן היא בדיוק המקום שכדאי לקפוץ אליו ב"סתם יום של חול" אחר הצהריים וליהנות עם הילדים מפיקניק נעים ולא מחייב שיוציא אותם קצת משגרת היום יום לגיבוש משפחתי נעים וכייפי בשטח.

איך מגיעים? בצומת בית גוברין פנו לכיוון מזרח עם כביש 35. אחרי כ-5 קילומטר היכנסו ימינה (דרומה) אל שביל עפר מסומן אדום. אחרי כ-200 מטר פנו שמאלה וסעו בו כ-1 קילומטר עד לשילוט המורה שמאלה- אל בריכת צאנן. (אפשר גם לשים בוויז וגם יש שילוט בכניסה).