עין טייסים 

חום הקיץ גורם לי להמשיך בחיפושים אחר מעיינות ומקומות נעימים לצנן קצת את היום המחניק והלחות העוטפים אותנו. גם השבוע אמשיך להמליץ על המעיינות הקטנים והנפלאים המסתתרים במבואות ירושלים, בצידי כביש 395 והפעם אכתוב על היפה והמוכר מכולם – עין טייסים.

אבל לפני הכל קצת רקע– עין טייסים (בעבר היה מוכר בשם עין אל-ג'וז על שם עץ האגוז שלידו) נמצא בתוך שמורת ולמרגלותיו של הר טייסים. השם של ההר "הר טייסים" ניתן לו כאשר הפך לאחר מלחמת העצמאות, בעקבות נפילת מטוס וצוותו במקום,  לאתר הנצחה המרכזי של חיל האוויר ובמקום אף נמצא גלעד לחללי חיל האוויר הישראלי. המעיין "עין טייסים" וכל השטח סביבו טופחו ושוקם על ידי הקק"ל לעילוי נשמתו של טייס אחר סרן צביקה זיגלבאום הי"ד שנפל בעת שירותו בשנת 1987.

המעיין וסביבתו– בריכת עין טייסים היא מעיין קטן הנובע במקור מתוך מערה . מהמערה נחצבה ניקבה שפתחה בצורת קשת וממנה זורמים המים וממלאים בריחת איגום מלאכותית. הבריכה היא אחת היפות והנעימות באזור לא רק הטבילה מהנה אלא כל האזור המטופח שסביבה שמלא בפינות חמד מוצלות שסביבן ניתן ליהנות מפיקניק נעים ומאווירה פסטורלית ושקטה.  למעיין ניתן להגיע או בטיול רגלי בשמורת הר טייסים- טיול מעט ארוך אך הנוף …פשט עוצר נשימה חוויה אמתית ולעצלנים יותר (או כאלו שבאו עם ילדים קטנים) ניתן להגיע עם הרכב ממש לקרבת המעיין עצמו (כ150-200 מטר ) ולטפס בעליה קלה ונוחה שגם קטנטנים יצליחו עד המעיין. הבריכה עצמה מרובעת וגובה המים בה הוא בסביבות 1.5 מטר המים כיפיים לרחצה אך כמובן לא מיועדים לשתייה. מי שרוצה לאתגר קצת את הילדים או את עצמו יכול להביא איתו פנס ולהיכנס קצת לניקבה עצמה– חוויה נחמדה שמוסיפה לילדים ,שכבר יהיו בהיי מהמים עוד קצת אקשן .. החיסרון היחיד שיש למעין הוא שמכיוון שההגעה אליו עם רכב ובלעדיו כל כך נוחה וקלה קשה למצוא את הפינה הפסטורלית והירוקה הזאת מבודדת למרות זאת אל תתייאשו מדובר במקום קסום עם מקום לכמה משפחות וממש שווה לנסות ולהגיע במיוחד בשבילו..

איך מגיעים? נוסעים על כביש 395 עד קיבוץ צובה מול הפניה שמאלה לקיבוץ תראו לימינכם תחנת אוטובוס מעט אחריה יש פניה ימינה לשביל עפר באורך של כ3 ק"מ לכיוון המעיין. תחילתה של דרך העפר היא בסימון שבילים ירוק תמשיכו לעקוב אחרי השלטים למעיין עד שמגיעים להצטלבות עם דרך בסימון שבילים שחור (זהו גם חלק יחסית רחב בשביל שתראו שניתן להחנות בו את הרכב) משם יש טיפוס רגלי קצר במעין מדרגות בצמודות לטרסות עד למעיין עצמו.

למי שמעוניין לשדרג ולטייל צריך להתחיל את המסלול בהר הטייסים עצמו, סמוך ליישוב רמת רזיאל- יש שילוט ברור המפנה ימינה להר עצמו, למרגלות פסגת ההר הוסדרו מגרשי חנייה ומומלץ להחנות בקצה המזרחי של אזור החנייה. אם כבר בחרתם במסלול הטיול כדאי להשקיע עוד כמה דקות ולעלות לאנדרטת הטייסים המוצבת בראש ההר ולהתרשם מהאזור, הגלעד והעץ הקטלב הענק והיפיפיה הצומח שם. כשתחזרו לחניה חפשו בקצה ליד החורש שביל המסומן בסימון שבילים שחור – זהו תחילת המסלול וממנו יש ירידה תלולה עד המעיין, מדובר אומנם על אורך שביל שהוא  פחות מקילומטר אך הוא מאתגר בתלילותו אז רדו לאט לא רק בשל הזהירות אלא בעיקר שתוכלו להתרשם מהנוף הכל כך יפה שנפרש מולכם. שימו לב שלמרות הירוק המושלם שנפשר מול עינכם ופינות הצל המרובות בדרך המסלול ברובו הוא תחת השמש הקופחת ולכן לא הכי מומלץ בשעות הצהריים החמות אלא למשכימי קום או אחר הצהריים.