"חשוב יותר מכל תרופה שבעולם, הטבע יודע מה שמתאים לנו." ~ ז'ורז' קורטלין

בעקבות הסיורים החקלאיים שמתקיימים בשבועות אלו יצא לי להכיר דמויות מרתקות רבות שחושפות את עולמם הערכי והציוני של החקלאים סביבנו. הפעם אשמח להכיר לכם  זוג מדהים שעזב  עבודה טובה ומפרנסת וחזר מתוך אהבה לשורשים החקלאיים. נעים להכיר – יעל וניר שמואלי.

קצת עליכם

יעל (42) וניר (43), הורים לנעמה (14) הילה (12) אסף (7) . אנחנו נשואים משנת 2003  ומתגוררים במושב באר טוביה. שנינו וגדלנו באותו בית מדרש חקלאי וציוני- ניר נולד וגדל בבאר טוביה, ויעלי נולדה וגדלה במושב כפר ביל"ו.  אנו  נכדים למייסדי שלושה מושבים שהוקמו בין 1930 ל 1933 (באר טוביה, כפר הס וכפר בילו) ואנו גאים מאד להמשיך את דרך החיים החקלאית שהתוו עבורנו הסבים והסבתות שלנו. לכן במשק שלנו במרכז המבקרים, תלוי על הקיר המשפט המפורסם שאמר סמילנסקי בימי ראשית ההתיישבות:  "אם חקלאות כאן – מולדת כאן." הקשר העמוק בין חקלאות ובין מולדת ברור לנו וזורם בדמנו.

הגעתם לחקלאות מהייטק וייעוץ.. למה? איך?

ניר באמת עשה חיל כאיש הייטק בחברת IBM והחלום על עבודת האדמה נותר 'על אש קטנה'. היה נדמה לנו שאהבת הילדות הישנה תישאר בגדר תחביב בלבד. אבל בשנת 2009, הוא החליט ללכת בעקבות הלב ולעשות את הצעד המשמעותי לעבר הגשמת החלום: הוא עזב את עבודתו, חזר למשק והחל ללמוד קורס גבינות בכפר סילבר. הבאנו אל המשק המשפחתי תיש ושתי עזים. (שבין צלילי האזעקות והדהוד קולות הנפץ באותם ימים סוערים, זכו מיד שתי העזים לשמות מלאי משמעות: "עופרת" ו"יצוקה".) במשך חמש שנים, הכנו  גבינות עזים במטבח ביתנו בהתחלה רק  לבני המשפחה ולחברים אבל התגובות שקיבלנו היו כל כך חמות ומלאות התלהבות, עד שבחרנו להפוך את התחביב המהנה לעסק כשניר נמצא כל כולו בדיר ובמחלבה ואני בזמן הפנוי עזר כנגדו..

מהרגע שהחלטנו להקים מחלבה לייצור גבינות עזים, התחלנו להתנסות, להעמיק וללמוד את כל מה שקשור לעולם הגבינות. אבל ככל שההדיר והמחלבה גדלו כך היה צריך אותי יותר ויותר בעסק  וכך בשנת 2014 החלטתי לעזוב את עבודתי ביעוץ חינוכי ולהצטרף אל ניר בעבודתו במשק.  זה לא היה הכי פשוט כי מאוד אהבתי את תחום הייעוץ החינוכי וזכיתי להרבה סיפוק והערכה אך למרות זאת ובעיקר בהשפעת "בית המדרש" עליו גדלתי והתחנכתי והאפשרות לשלב כוחות עם ניר בהקמת העסק המשפחתי, החלטתי בלב שלם לעזוב את העבודה ו"לחזור הביתה. כך בעצם הפך התחביב הקטן לעסק משפחתי מסורתי. שבו אנו מבלים ועובדים יחד יום יום בדיר, במשק ובחנות המחלבה ולמעשה משלבים את העבודה שלנו יחד עם החיים האישיים בהנאה רבה.

העובדה שאנו באנו לתחום החקלאות מתוך אהבה גדולה לטבע ולבעלי חיים היא זו שבבסיס תפישת העולם שלנו ואנו מגדלים את העזים בהקפדה על תנאי מחיה מיטביים, בדיר מרווח ונקי, בדאגה לבריאותם ובטיפול מסור. העזים נהנות ממזון משובח ואיכותי ממרכז המזון בבאר טוביה ומהרבה ליטופים ותשומת לב. ההרבעות אצלנו במשק הן טבעיות, ולאחר ההמלטה אנו מקפידים להשאיר את הגדיים עם האימהות. חשוב לנו מאוד למנוע צער בעלי חיים .

מה עם הדור הרביעי? יהיו גם חקלאים?

תלוי רק בהם. הרצון שלנו עבור שלושת ילדינו הוא הרצון שמאפיין את כל ההורים בעולם: שהם יהיו בריאים, מאושרים וילכו בעקבות צו מצפונם ובהתאם לנטיות לבם. אנחנו מתמלאים גאווה ואושר כשאנו רואים אותם שותפים ופעילים בכל מה שנעשה במשק, וזה כיף גדול עבורנו ליהנות מזמן איכות במחיצתם גם בשעות העבודה. אבל מובן שתמיד נשמח בשמחתם כאשר הם יגדלו, יתנסו ויבחרו את הנתיב שמתאים לכל אחד ואחת מהם לפי ראות עיניהם.

חוץ מהיופי של הטבע יש עוד חוויות ?

אחד היתרונות הגדולים שהעבודה הזו מספקת לנו, הוא ההזדמנות לפגוש מגוון אנשים מכל שכבות האוכלוסייה, מכל הערים, הכפרים והיישובים בארץ. אל המשק שלנו מגיעים אורחים בכל ימי השבוע, ובמיוחד בסיורים. אנו זוכים להיפגש עם אנשים מקסימים בעלי אישיות צבעונית וססגונית, בגילאים שונים וממקומות עבודה שונים. כל מפגש כזה ממלא אותנו בכמויות אדירות של סיפוק, הנאה ועניין, והפרגון שאנחנו מקבלים מהם הוא כמו רוח גבית שמעיפה אותנו גבוה בכל פעם מחדש.

הכי מרגש אותנו לקבל את ההודעות, המסרונים והמיילים מהמבקרים לאחר הביקור כאן. המילים הטובות שאנשים כותבים לנו מחממות לנו את הלב תמיד. כמובן, כיף גדול גם לשמוע פידבק מאנשים שנתנו להם חלב עזים כדי לרפא פצעים בפה, והם מתקשרים כדי להודות ולעדכן שזה עזר.

איחול לעתיד

הבריאות כמובן היא מעל לכל, אז קודם כל שנהיה בריאים, כדי שנוכל להמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים. שנזכה להמשיך ולעסוק בעשייה המשותפת שלנו, שתמיד נוכל לשלב את העבודה עם הזוגיות, עם המשפחה ועם האהבה – כל המרכיבים שיוצרים את התמהיל  שהוא משק שמואלי

קרדיט תמונות – עם הכלבה: איתן וקסמן , עם העז: פלג אלקלעי