אני ממשיכה בעקבות הפריחה והפעם לאחד המקומות היפים באזור – תל גודד. תל גּוֹדֵד הוא אתר ארכאולוגי באזור שפלת יהודה, הכולל בין השאר שרידים מתקופת המקרא והתקופה הרומית ובעיקר התפרסם בזכות מערכות המסתור המדהימות שחבויות בו מימי בר כוכבא. בשנים האחרונות בשל בעיות בטיחות נחסמו המערות לזחילה, מה שגרם לרבים לזנוח את האתר המדהים הזה וחבל כי הוא עדין מהמקומות היפים באזורינו ובעיקר בעונה הזו כאשר הוא נצבע בכל צבעי הקשת של הפרחים..

האמת, הנסיעה שלנו לתל הייתה סיוט! הילדים חזרו מהמסגרות עצבנים ורצו טלוויזיה ובייבלייד  וממש לא התאים להם טיול ט"ו בשבט או משהו בסגנון אבל בשנייה שירדנו מהרכב ועץ השקדייה חייך לעברנו התלונות התחלפו בהתלהבות ושמחה שהלכה וגברה כאשר פתחנו את השער לשמורה ונכנסנו לעולם אחר שנמצא במרחק נסיעה קצרה.

לפני שאתחיל לספר על המקום קצת רקע- השם "גודד" נגזר מצליל שמו הערבי של האתר – תל ג'דידה. יש מהחוקרים שנוהגים לזהות את האתר עם העיר המקראית מורשת גת שהייתה מקום הולדתו של מיכה הנביא. אזור זה היה מרכז התיישבותי גדול בתקופת בית שני. מה שאפיין את ההתיישבות בתקופה זו היה ישוב "רגיל" מעל גבי הקרקע, כשמתחת לפני הקרקע בנו היהודים לעצמם מערכות מגורים ומסתור . עם פרוץ מרד בר כוכבא בשנת 132 לספירה הוסבו המערות למחילות מסתור. הפתחים המרכזיים נסתמו ובין כל מערה נחצבו מחילות. בצורה הזאת ארבו לוחמי המרד לצבא הרומי, שכן פתחי המחילות לא היו גלויים לעין. במידה והחליטו הרומאים להיכנס לאותן מחילות, היה עליהם להסיר את השריון העוטף אותם וכך הם איבדו בעצם את יתרונם. טקטיקת הלחימה הזאת הביאה להצלחה גדולה כל כך מבחינת המורדים ושמעון בר כוכבא, שהרומאים נאלצו לשלוח את טובי המומחים על מנת לדכא את המרד. בשנים 1899-1900 נחפר התל והתגלה במקום אתר עתיקות הנקרא חורבת טבק, מבני מגורים ומערות המסתור.

כבר בצעדים הראשונים אתה לא יודע ממה יותר להתפעל – מפריחת הכלניות שרק החלה ונותנת נגיעות של אדום עז בתוך ים הירוק, מהעיריות המדהימות ביופיין וגובהן או אולי ממרבדי הצהוב ששוטפים את העיניים – חרציות, סביונים ופרחים נוספים שלא הכרתי. למרות שאנו רק בראשית עונת הפריחה המגוון והיופי מבלבלים והילדים רצים בין פרח אחד לשני, משווים גובה עם העירית, מצטלמים עם כלנית ורקפת ומכינים זר של סביונים וחרציות (פרחים כל כך יפים ולא מספיק מוערכים..). מי שיגיע עוד שבועיים כבר יזכה לראות מרבדים של כלניות בכל התל ואולי קצת פחות רקפות אבל עכשיו יש מגוון רחב של פרחים וזה לא פחות מרהיב.

אם בכניסה התלהבנו מהפריחה ככל שממשיכים לטפס ולהגביה הנוף הופך להיות יותר ויותר עוצר נשימה. ראש התל- שהוא גם הנקודה הגבוהה ביותר בפארק בריטניה מאפשר תצפית מדהימה על כל אזור שפלת יהודה , הרי חברון ומרחבי מישור החוף. נראה לי שתוכלו לספור עשרות גוונים של ירוק ..מדובר על המקום המושלם לעצירה, מנוחה אחרי העלייה ופיקניק עם המשפחה. הזמן יטוס לכם בלי לשים לב ולא תאמינו שכבר צריך לחזור..

כמו שכתבתי בהתחלה, תל גודד ידוע לרובנו כ-המקום למסלולי זחילה שהתאימו בעיקר לנוער ומעלה אך בשל בעיות בטיחותיות ותאונות נסגרו מערות הזחילה ואת סביבתן הקיפו בגדר תיל. הרבה "מצפצפים" על האיסור מה שהפיל חלקים הגדר תיל על הרצפה אז אם אתם מגיעים לאזור המערות הסתכלו והיזהרו לא להיחתך או להיפגע מהגדר ויותר כמך – השתדלו ללכת בשבילים המסומנים – אין לדעת איזה בורות מתחבאים מאחורי העשב הגבוה ולכן ובמיוחד עם הילדים, חייבים להיזהר.

אז איך מגיעים? סעו על כביש 38 מכיוון בית שמש דרומה, כ 8 ק"מ אחרי צומת האלה תראו מימינכם שוליים רחבים המאפשרים חניה , עץ שקדיה יפיפה ובולט בלובנו ושער בגדר – זאת הכניסה לשמורה המביאה אתכם לשולי התל מכאן רק עולים..