אני לא יכולה להפסיק להתפעל מהפריחה המדהימה שסביבנו ולכן ממשיכה בטיולי פריחות והפעם בעקבות הפריחה הסגולה והמדהימה של תורמוס ההרים בתל שוכה הידוע גם בכינוי "גבעת התורמוסים".

לפני שנתחיל קצת רקע על המקום: תל שוכה הוא מקום היסטורי המופיע כבר בספר שמואל :בתל שוכה נאספו כוחות הפלישתים בהנהגתו של גוליית, בשעה שהתכוננו למפגש עם צבאו של שאול המלך (ספר שמואל א' פרק י"ז ( וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם .בנוסף העיר שוכה מוזכרת מספר פעמים נוספות בתנ"ך ובתלמוד ובמקום  אכן נמצאו  שרידי התיישבות בדמות מערות מגורים, חומה בצורה, גתות ובורות לרוב. ואף כ13 חותמות "למלך" שלפי ההשערה מתוארכות לתקופת מלכות חזקיהו.

היום מוכר תל שוכה בעיקר בזכות הפריחה הייחודית של "תורמוס ההרים" שצומח בו ובכינויו "גבעת התורמוסים". הגבעה נמצאת על כביש  375 , כ 2 ק"מ מצומת האלה. שביל עפר קטן ימינה מוביל לחניה. כבר בתחילת הטיפוס תוכלו ליהנות משלל פרחים מדהימים בכל צבע שתבחרו – כלניות , רקפות, חרציות, חרדל ומה לא ?! כמו תמיד, גם הפעם, ממליצה מאוד להביא מגדיר פרחים ולנסות לזהות את צמחים השונים בשמם. העלייה עצמה מעט תלולה (לכן במידה והגעתם עם קטנטנים כדאי לבוא עם מנשא.) וככל שעולים כך נחשפים יותר ויותר לפרחים חדשים, לאוויר נקי ולנוף המדהים והירוק-סגול-צבעוני המקיף אותנו. ככל שתעלו ותגביהו יחשפו בפניכם צמחים חדשים ולאט לאט גם תורמוס ההרים יתגלה לכם בכל יופיו והדרו כך שאת הפסגה תזהו בלי ספק לפי הצבע – פתאום תמצאו עצמכם מוקפים במרחבים סגולים מדהימים ועכשיו נשאר רק להוציא מצלמות וליהנות מהנוף והאווירה המדהימה. רק זכרו – התורמוס, הכלנית והרקפת הינם צמחים מוגנים בבקשה לא לקטוף. את הדרך חזור ניתן לעשות בשני אופנים: או כמו שהגעתם בשביל התלול אפשרות נוספת, ארוכה יותר,  היא להמשיך בשביל המסומן כחול על קו הרכס לכיוון דרום-מזרח, בשלוחה שהיא המשכה של גבעת החורבה. זוהי ירידה מתונה וההליכה בה קלה יותר .

ואחרי שהתפעלנו מיופיים קצת מידע על הסגול סגול הזה.. להפתעתי מידע רב על התורמוס ניתן למצוא במקורות אז שימש התורמוס המתורבת מאכל לעניים. במסכת שבת, במשניות העוסקות בעניין פינוי דברים שהם בגדר מוקצה, נאמר: "והתורמוס מותר לפנותו מפני שהוא מאכל לעניים". כמו כן בספרו של ניסים קריספיל "ילקוט הצמחים" מובא שבזמן מלחמת העולם הראשונה התורמוס נעשה מאכל פופולרי, בשל המחסור הכללי ששרר אז בארץ, בעקבות ריכוזי הצבא התורכי שחמסו מכל הבא ליד וכן בשל פשיטת להקות ארבה על שדות הארץ.

זרעי התורמוס מכילים חומרים מרים ורעילים, וכדי לבטל את השפעתם יש לבשלם במים. בתלמוד מופיע "המתכון"  תורמסא שולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקנוח סעודה" (ביצה כ"ה). התורמוס גם מוכר כצמח מרפא, וסגולותיו הרפואיות מתוארות על ידי הרמב"ם ובכתבי אסף הרופא.

הסיפור המעניין ביותר על סגולות התורמוס מובא בבראשית רבה: מעשה ברבי שמעון בר יוחאי שטבל בכנרת לאחר יציאתו מהמערה, וכדי להכיר טובה על כך פנה לאנשי טבריה ושאל האם יוכל לעשות דבר מה לרווחתם. תושבי טבריה סיפרו לו שישנם אזורים בעיר החשודים בטומאת מת וצריך לטהרם. רבי שמעון זרע בשטחים החשודים זרעי תורמוס, ובמקומות שבהם נקברו מתים צמחו התורמוסים בגלל הריקבון שבקרקע, וכך טיהר את טבריה לשמחת תושביה.

גבעת התורמוסים נמצאת במיקום נהדר ליד צומת האלה, לא רחוק ממנה ניתן לטייל ביער בריטניה, חירבת קייאפה, תל עזקה ועוד כל האזור עכשיו בשיא פריחתו ויופיו וחבל לא ליהנות מהיופי והקרבה.