אני זוכרת את הכיתוב הכחול על השקית ואת הריח למרות שהיה קפוא.

לא היינו מפשרים אותם לפני האכילה- אלא היינו אוכלים שכבה שכבה תוך כדי גלגול- וזה היה כלכך טעים!!

מאז לא אכלתי רוגעלכים כאלו טעים! ואני יודעת שמן הסתם מדובר כאן ביותר טעם של זיכרון מאשר טעם ממשי.

מידי פעם הייתי מנסה מתכון כזה או אחר שמצאתי בספר, בעיתון או באינטרנט, אבל התוצאות לא הצדיקו את העבודה.

אני אוהבת ליצור את המתכונים שלי בעצמי, אני אוהבת ליצור, אבל כמוצאים מתכון מנצח- צריך לדעת לפרגן 🙂 ואכן לפני מספר שנים נחשפתי ביחד עם חברותי למשרד למתכון של כרמית בן עיון.

עוד באותו יום כולנו נכנסנו למטבח- וניסנו את המתכון שעשה רושם שכדאי להכיר אותו.

והתוצאות לא איכזבו !

מדובר על מתכון נהדר! היצמדו להוראות, הן פשוטות ולוקחות אתכן יד ביד אל עבר התוצאה הטעימה הזו.

אני תמיד מכינה כמות כפולה כי אני אוהבת שפע בכנה.

מצרכים לבצק:

חצי קילו קמח
כף שמרים יבשים (או חצי שקית שמרית + כפית שטוחה נוספת)
כפית מלח – לא גדושה
חצי כוס סוכר
2 שקיות סוכר וניל
1 ביצה
רבע כוס שמן
כוס ורבע מים פושרים- להוסיף עוד חצי כוס לפי הצורך.

מצרכים למילוי:

3 כפות גדושות מאוד של קקאו משובח
כוס סוכר חד פעמית
כפית גדושה נס קפה
רבע כוס שמן

מצרכים לסירופ:

1  כוס סוכר
2 כוסות מים
קצת לימון

אופן ההכנה:

* שמים את כל מצרכי הבצק לפי הסדר בקערת המיקסר, ולשים על מהירות נמוכה 10 דקות

(אל תוותרו על אל אף דקה) לאחר מכן מכסים ומתפיחים 40 דקות

* בסיר קטן שמים את כל חומרי הסירופ ומביאים לרתיחה- מכבים את האש.

*בקערה מערבבים את כל חומרי המילוי.

* מחלקים את הבצק ל – 3, כל כדור מרדדים קצת לעיגול שטוח, מניחים עליו 1/3 מהמלית, וסוגרים את הבצק לשק קטן, הופכים שחיבור הקצוות יהיה כלפי מטה ומניחים על משטח מקומח. כך ממשיכים גם עם שאר הבצק.

*מרדדים את כל כדור ממולא לעלה דק מאוד ועגול, וחותכים עם סכין משוננת למשולשים, כל משולש מגלגלים לרוגלך מניחים בתבנית ומורחים בביצה. חוזרים על שלב זה עם 3 עיגולי הבצק.

*אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה, אצלי מדובר על 180 מעלות.

* כאשר כל העוגות נראות שחומות ניתן להוציא התנור, ולמרוח מיד את הסירופ שכבר התקרר.