"אדם אחד יכול לעשות שינוי, וכל אדם צריך לנסות." ~ ז'קלין קנדי-אונאסיס

עידן הלל 

עידן הוא אחד האנשים הכי נחמדים שיצא לי להכיר בשנים האחרונות . ורוב האנשים  מכירים אותו בזכות העסק והכינוי שלו "עידן אופן" הנמצא ברבדים ומציע מכירה, תיקון והשכרת אופניים לטיולי שטח בשדות קיבוץ רבדים היושב סמוך ל"תל מיקנה" היא עקרון הפלישתית ונחל תימנה.

עידן גר ברבדים, נשוי ואב לארבעה ילדים וסיפור חייו, בעיני, הוא השראה לא רק כיצד להפוך תחביב למקצוע אלא בעיקר על הכוח והיכולת שיש לכל אחד מאתנו בשמירה על הסביבה וההיסטוריה האזורית שסביבנו.

נתחיל בהתחלה – איך הגעת לאופניים?

אבא שלי הוא זה שהתחיל עם האופניים. אני במקור מקידרון שם אבי עסק בתחילה בחקלאות אך בשלב מסויים פתח חנות אופניים בשם "גלברס" בתחילה היינו יבואנים של אופניים וקלנועיות ,מיבוא עברנו לאט לאט לייצור בהתחלה של  אופני ספורט ולאחר מכן של תלת אופן שזכו אצלנו לכינוי "ריקשה" הייצור הצליח טוב וייצאנו בהצלחה לארה"ב ולארץ לאחר כמה שנים המינהל סגר לנו את העסק. אחי התחבר ל"מתחרים" שלנו אפיקים ואני פניתי להיות שכיר בחברת "אמיר"- שם עבדתי עם מוטות הרמה, מנופים, ציוד לגובה וכד' רק לאחר שעברנו מקדרון לרבדים חזרתי לאופניים.

למה עברתם לרבדים ואיך זה קשור לאופניים?

אשתי בת קיבוץ רבדים, לפני כ8 שנים עבר המשק הפרטה והחל לחפש "בנים חוזרים", זוגות צעירים שישובו לקיבוץ לגור בו. קיבלנו אדמה וזאת הייתה הזדמנות טובה. בקיבוץ כולם הכירו אותי מקדרון ומחנות האופניים (ככה אפילו הכרתי את אשתי-כשהיא באה לתקן אופניים) והחלו לבקש עזרה ותיקונים לאט לאט חצר הבית הפכה למוסך, אשתי שאלה אם בגינה נגדל פרחים או אופניים וזה עזר לי להבין שכדאי לפתוח עסק קטן לתיקון ומכירת אופניים. מצאתי צריף עזוב בקצה הקיבוץ ושם מכרתי וקיבלתי לתיקונים. השמועה עברה מהר מפה לאוזן, החנות גדלה והייתי צריך לקבל החלטה האם להישאר שכיר או לעבור לאופניים בד בבד גם טיילתי עם לקוחות וחברים באזור, סיפרתי על הטבע וההיסטוריה. אנשים, גם כאלו שגרו כאן שנים, לא הכירו את האזור  והתלהבו. חשבתי שזה רעיון טוב להביא לכאן עוד אנשים שיכירו ויחוו ועל הדרך גם ישכירו אופניים. לפני כשנה וחצי עזבתי את חברת אמיר והתחלתי לפתח את העסק כתיירותי – אני מסדיר שבילים, מנקה ומפתח את השטח.

ספר קצת על התל הארכאולוגי

התל הוא אתר ארכיאולוגי מהתקופה הפלישתית שנחפר בעבר וכוסה. רוב הממצאים החשובים שנמצאו נלקחו למוזיאון הפלישתים ובתל נותרו בעיקר גתות לפני כ 6-7 שנים כוסה התל ונשכח. בעקבות רכיבות עם חברים הבנתי כמה אנשים, גם כאלו שחיו פה כל חייהם, לא מכירים את השטח והסיפור והיה לי חשוב לחשוף מחדש. פניתי לכמה גורמים ואת אף אחד זה לא עניין לכן החלטתי שאעשה זאת בעצמי. לפני כשנתיים, עשיתי הפנינג עם משפחות ניקינו את הקוצים והעשבים וחשפנו את בתי הבד הכל תחת פיקוח רשות העתיקות, להם שילמתי שיגיעו.  מועצה אזורית יואב החליטה לסייע ובעזרת תורמים מפילדלפיה תרמו קרשים ואני בניתי פרגולות, גשר מעל המעיין ושולחנות פיקניק. כמו כן שתלתי מעט עצים שיהיה צל, הבאתי פקעות של נרקיסים ואני ממשיך בפיתוח. בשנה האחרונה רשות הטבע והגנים הבינו את הפוטנציאל ובשיתוף איתי ועם הקיבוץ הם מעוניינים להקים בתל וסביבת הנחל שמורת טבע מסודרת.

יש לך גם בשורה לצעירים – פאב כשר ברבדים?

כן. כדי לארח את הקבוצות שמגיעות פתחתי במתחם האופניים מקום לקבלות פנים ולארוחות. את הכשרות קיבלתי מרב מ.א נחל שורק. חברים הציעו לי להפוך את זה למקום פעיל בערב. הבאתי חבר וממש בחודשים האחרונים פתחנו במקום פאב בשם "בסוף היום". הפתיחה החגיגית תהייה ביום שישי הקרוב בצהריים סביב 14:00 בצהריים – יגיעו זמרים ומי שיגיע ייהנה מאוכל, בירה, נשנושים והרבה אווירה טובה. כרגע הפאב פתוח בימי חמישי ומוצ"ש מ20:30- הלקוח האחרון ..  ומקווים שהביקוש יגדל וניפתח יותר.

מה אתה מאחל לעצמך

להתפרנס בכבוד. הפכתי תחביב למקצוע, שזה מה שכל אחד חולם עליו, אז מקווה שאצליח ליישם את הפוטנציאל ולממש את החלום בהצלחה ולהנאת כולם.