השבוע מתקיים צום עשרה בטבת  שהוא אחד מארבעת ימי התענית י לזכר חורבן בית המקדש. ביום  זה מציינים את התאריך בו החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים.( מצור שהסתיים כעבור שנה וחצי בחורבן ממלכת יהודה, חורבן העיר ירושלים וחורבן בית המקדש הראשון) משנת התשי"א החליטה הרבנות הראשית לישראל לציין את יום עשרה בטבת בכל שנה גם כ"יום הקדיש הכללי". יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע לנהוג במנהגי יום היארצייט של הנפטרים.

לכבוד ובאווירת יום זה הפעם לא אמליץ על טיולים ואתרי תיירות משמחים אלא אקדיש לבית העדות בניר גלים שהוא מוזיאון קטן ואינטימי, הפורש בפני המבקרים בו את סיפור השואה והתקומה.

בית העדות הוקם על ידי עמותת ותיקי בני עקיבא בראשית שנות ה-90 ושם לו למטרה לתעד, לחקור ולהנחיל לדורות הבאים את זיכרון השואה, את מורשתה המפוארת של הציונות הדתית, ואת חלקם ההרואי של חבריה במחתרת, בפעולות ההצלה ובעשייה החינוכית. בניגוד לשאר מוזיאוני השואה המוכרים, כאן לא תיחשפו לתמונות לא אפשריות ובלתי אנושיות אלא יש כאן שילוב בין מוצגים אותנטיים שונים הקשורים לשואה ולעולם היהודי שקדם לה לבין תערוכות אומנות אשר נבנו, צוירו או פוסלו בידי אמנים ניצולי שואה. במיוחד מושם דגש על העמידה היהודית כפי שבאה לידי ביטוי בפעולות הצלה של יהודים בידי אחיהם – יהודים מצילים יהודים. במרכזן של פעולות אלה עומדים יהודים, אשר בתנאים תת אנושיים ומתוך סיכון עצמי רב, בחרו ליטול בידיהם גם את האחריות לגורל אחיהם. אחת מפעולות ההצלה הגדולות בתקופת השואה ואשר מבטאת היטב את הרעיון של הצלת יהודים בידי אחיהם היא פרשת הצלתם של רבים מיהודי בודפשט. מרכזו של מפעל הצלה זה היה בבית הזכוכית. כדי להמחיש את פעילות זאת הוקם בבית עדות מיצג "בית הזכוכית", מדובר על  מיצג אינטראקטיבי חדשני המעביר בצורה חווייתית ומרתקת את המרוץ נגד הזמן להצלת יהודי בודפשט.

נושא מרכזי נוסף שנמצא בלב הפעילות בבית העדות הוא 'משואה לתקומה'. עם תום מלחמת העולם השנייה עמדו לפני הניצולים אתגרים רבים בניסיון לבנות מחדש את רסיסי חייהם ולהשתלב בבניין הארץ. בבית העדות רואים בדרכם מעוררת ההשראה של הניצולים חלק מן העמידה היהודית ודוגמה מעוררת השראה לדורות הבאים ועוסקים רבות בקשר שבין השואה לתקומה, הן התקומה האישית של הניצולים, והן התקומה הלאומית של עם ישראל בארצו

קצת על חווית הסיור- הסיור מתחיל בישוב עצמו בין רחובות המושב עם השמות המיוחדים והרלוונטיים, בינות עצי זית שורשיים המהווים אווירה קסומה, עוד טרם כניסתי לבית העדות עצמו. דרך התערוכה העוברת בחדר התקומה ושקשה להסיר ממנה את העיניים  כשהשיא  הוא כמובן ב"בית הזכוכית" המיצג מפעיל גם אותי כצופה ע"י שאילת שאלות והשבתי ע"י לחיצה על מסך אינטראקטיבי. החוויה מרגשת ומעצימה, מקרבת וממלאה בגאווה והערכה לעבר שלנו. המיצג מצליח לגעת עמוק בלב וגורם לצאת מבית העדות בתחושה חזקה של הכרת תודה לאותם אנשים בזכותם אנו חיים היום במדינה הזו שלנו שאיננה דבר ברור מאליו.

????????????????????????????????????

ואם כבר בית העדות חשוב לספר על מבצע מיוחד מחמם לב שיתקיים בקרוב ושהם מקדמים שכולנו יכולים לקחת בו חלק ולחזק- #מבצע_דוגו : ב-18 בינואר 1945 בצהריים, בקור מקפיא של 18 מעלות מתחת לאפס, הוציאו הגרמנים כ-60 אלף איש לצעדת מוות מאושוויץ-בירקנאו ואני ביניהם. ילד בן 14 וחצי. בלי אוכל, בלי כוח. זה תאריך שאי אפשר לשכוח" – כך מספר דוד לייטנר (דוגו). כל שנה ב 18 בינואר דוּגוֹ מפנק את עצמו בשתי מנות פלאפל גדולות בזו אחר זו, עד כדי כאב בטן, זוהי נקמת אושוויץ-בירקנאו הפרטית שלו. דוגו תיעד את "מסורת ה-18 בינואר" שלו במסגרת תערוכת "צילום בגיל" שמוצבת ב בית העדות – למורשת הציונות הדתית והנחלת זיכרון השואה , ומאז – היא פסקה להיות פרטית ורבים מבקשים להצטרף אליו. לכן, ב- 18 בינואר כולנו יוצאים ל"מבצע דוגו"! אוכלים לשובע בפלאפל הקרוב לביתכם ומצטלמים עם שלט "מבצע דוגו – עם ישראל חי!" – הקריאה שבה דוגו חותם כל עדות וכל אירוע. אז כמובן  שכולכם להצטרף למבצע, ולהעלות את תמונתכם מהפלאפל, אנא תייגו את David Leitner ואת בית העדות – למורשת הציונות הדתית והנחלת זיכרון השואה.

בית העדות – האתר

שיהיה שבוע מלא זיכרון והודיה