דרך בורמה יער אשתאול 

מה יותר טוב משילוב של טיול ומזגן ואיך זה אפשרי – פשוט מאוד : טיול רכוב בדרך בורמה וההפתעה – אפשרי גם ברכב פרטי (ממש לא חייבים ג'יפים )

קצת רקע היסטורי: 
דרך בורמה הייתה במלחמת העצמאות קנה הנשימה של ירושלים הנצורה. לפי המסורת הפלמ"חניקית נולדה "דרך בורמה" במקרה -בעקבות מסע רגלי לילי של 3 לוחמים מירושלים אשר אחד מהם הוזעק אל אביו החולה בת"א. הם נעו בלילה במורדות הגבעות ובערוצים הנחבאים מעיני חיילי הלגיון הירדני, ולבסוף הגיעו לחולדה. התגלית נוצלה מיד לשליחת תגבורת רגלית של 150 לוחמים מחטיבת "הראל" ומיחידת הסיור של גדוד 52 והוחלט שיש לבדוק את הנתיב הזה בג'יפ, עם הצלחת המבצע הוחל בהעברת ציוד ובמקביל בהרחבת הדרך לצורך מעבר משאיות ובהמשך גם בהנחת קו מים חלופי לזה שפוצץ. תוך ימים ספורים בתחילת יוני הושלמה סלילת הדרך וירושלים ניצלה מהמצור עוד לפני "ההפוגה הראשונה". עיתונאי אמריקאי שהיה במלחמת העולם במזרח העניק לה את השם ע"ש דרך סודית שקישרה בין הודו לסין.

המסלול משלב נסיעה ברכב פרטי בדרכי עפר עם ירידה באתרים והליכות קצרות ברגל כשהעצירות ברובם המוחלט מוצלות ונעימות לפיקניק וטיול בשטח הירוק והכל כך יפה הזה.

נתחיל את המסלול ממצפה הראל שם ניתן ליהנות מצפית יפה ומאוד ירוקה על האזור והכרמים המדהימים הנטועים סביב לו, נושמים אוויר צלול כיין וממשיכים הלאה. תגידו לילדים להסתכל מהחלונות ולחפש פסלים – הדרך רצופה בפסלי לוחמים ורכבים עשויי פח הממחישים את סיפורה ההיסטורי של הדרך, מדי פעם גם תראו שלטי הסבר – כדאי לעצור ולקרוא כשאתם ברכב ועוברים בעצמכם את המסלול, הסיפור מקבל חיים ונס "דרך בורמה" קם לתחיה. אחרי נסיעה קצרה  מגיעים לעין סוסין זהו מעיין (בעונה זאת יבש) ששימש בעבר את הכפר בית סוסין, במקום זה נפגשו בלילה שני הג'יפים הראשונים של חטיבת "הראל", ולמעשה כאן מתחיל סיפורה של הדרך. כדאי להעיף מבט גם על בית השאיבה וקו השילוח ולהתרשם מהאזור אך אל תתפתו להתיישב לפיקניק יש מקומות הרבה יותר יפים בהמשך..

נסיעה קצרה תביא אתכם לשילוט בשם הסרפינטות- זהו חלק שעדיף לעשות ברגל ולא ברכב. משמעות המילה סרפינטות הוא עיקולים חדים בכביש וכשמו כן הוא, הסרפנטינות הן הקטע התלול של דרך בורמה ויש להן סיפור מעניין: עם תחילת ההפוגה הראשונה בעת שבשעה עשר בבוקר אנשי האו"ם היו צריכים לאשר שהדרך בידינו ועבירה לכל אורכה, הדרך עוד לא הייתה סלולה טוב ובצה"ל החליטו להתחכם – נשלחה שיירת משאיות לירידה של הסרפנטינות, המשאיות כמעט התהפכו בסיבובים הבלתי סלולים לגמרי, אך למרות זאת ועל אף העובדה שאנשי האו"ם לא ראו אף רכב עולה את הסרפנטינות, הם קיבלו זאת כדרך סלולה ואישרו לנו להחזיק בה.

הנקודה הבאה היא "עין חילה" – זהו מעיין קטן הנובע בצד הדרך ובו חניון לפיקניק כאן נפגשה דרך בורמה עם "דרך האיילות" (נתיב עוקף לטרון שקדם לדרך בורמה ובו נסעו בעיקר משורייני חטיבת "גבעתי", שכונו אז "איילות"). במקום פינת פיקניק נוחה ומסודרת וניתן ליהנות בכיף הפינה היפה והשקטה.  מכאן הדרך ממשיכה בנסיעה לא ארוכה שלקראת סופה החלק שאני הכי אהבתי : אזור מוצל לחלוטין ושקט עם שולחנות פיקניק נוחים, משחקי עץ לילדים והרבה פינות משחק ומסתור שילהיבו את הילדים שלכם שלא ירצו לזוז משם. זהו מקום מצוין לעצור לפיקניק משפחתי מושלם. זהו, הגענו לנקודה האחרונה -לעין מסילה–זהו מעיין חמוד המתאים לשכשוך רגליים של הילדים, הפינה יפה אבל לא שקטה, המקום צמוד למשאבות, ולכן זהו המקום היחיד בכל היער שלא ניתן ליהנות בו מרחשי הטבע אלא מרעשי רקע של מכונות. זוהי, כאמור, נקודת הסיום של המסלול ומשם חוזרים לכביש (מס' 38)

שימו לב-  הטיול אינו מעגלי ונקודת הכניסה/ יציאה שלו הן או ממצפה הראל (סמוך לצומת נחשון) או בחירבת חתולה ועין מסילה (סמוך ליישוב מסילת ציון) מכיוון שבימים אלו מתבצעות עבודות באזור מסילת ציון נוח יותר להתחיל במצפה הראל ולצאת מחירבת חתולה.