שולי בצלאל- הנשמה שבאוכל

 

למתכון אין "נשמה", אתה – בתור טבח, צריך ליצוק בו "נשמה".- תומאס קלר

אחד המקומות המוכרים והנוסטלגים ביותר באזור היה תמיד פונדק ורדה – אין חייל שלא הכיר או תושב שלא טעם את מאכליה הטעימים של ורדה.. עם השנים התעמעם הזיכרון שלי מהמקום אך לפתע, בחודשים האחרונים, אני לא מפסיקה לשמוע עליו שוב ובהתלהבות חדשה עד שבימי השישי האחרונים גם אני הפכתי ללקוחה קבועה. האחראית למהפך היא בתה של ורדה, שולי, שלשמחתי הסכימה לספר לי מעט על המשפחה ומקום. נעים להכיר – שולי בצלאל.

קצת עלייך:

שמי שולי בצלאל יש לי 4 ילדים ו4 נכדים נולדתי ואני גרה בכפר הריף ועובדת בפונדק ורדה – המסעדה בצומת מסמיה שהקימו הוריי.

ספרי לי קצת על הפונדק:

את הפונדק הקימה אמא שלי, ורדה, ב1970. היא עבדה במסעדה אחרת והבינה שיש לה את היכולות להקים מקום משלה בהמון אומץ היא רכשה צריף רעוע ומוזנח שהחליף ידיים ועם הקסם האישי שלה נתנה את כל הנשמה שלה והקימה עסק לתפארת. בא שלי שעבד עד אז כטרקטוריסט בסביבה ראה שהעסק צובר תאוצה ויש צורך בעזרה והצטרף אליה. העסק כאמור הלך וצמח הרבה בזכות אופיה הייחודי של אמי ושימש בשמחה הרבה חיילים וגם את כל מי שעבר בכביש 40 שהיה לפני כביש 6 עורק תחבורה ראשי. מאז שנבנה כביש 6 והפסיקו עם הסעות החיילים העסק נפגע (כמו רוב העסקים בצומת מסמיה ) ויש יותר קושי לשרוד אבל אנחנו לא מתייאשים ומתאימים את עצמנו לשוק המשתנה. הדבר היחיד שאנחנו ממש לא משנים זה האג'נדה של המקום – אוכל של אמא. האוכל שאני מכינה הוא לא תעשייתי! אין כאן חומרי שימור, אנחנו מצמצמים שימוש באבקות כמו אבקת מרק ומשתמשים בחומרי גלם טריים ממש כמו בבית אבל זה לא רק מתבטא בטעם אלא גם ביחס – מכירים אישית רבים מלקוחותינו והמקום הוא בית בשבילם. זה החוזק והחולשה שלנו כי לדוגמא אם אראה לקוח שלי שהגיע אחרי שסגרתי את המסעדה ואני יודעת שהוא בא במיוחד אלי אז אני לא אסגור – אשאיר פתוח במיוחד בשבילו עם כל הקושי בדבר.

מתי את נכנס לעסק?

במשך השנים עסקתי בשיווק בתחום הקוסמטיקה אבל  באזשהו שלב נמאס לי , למדתי תואר שני ורציתי להיות קרובה ולא על הכביש כל היום.. תמיד המסעדה הייתה הבית השני שלי והתאים לי לחזור לעבוד בה, במשרה חלקית, עם אחי הקטן וההורים.  ב2006 עברנו טרגדיה כשאחי נעלם בים ולא שב מאז.. הייתי מאוד קשורה אליו והסיפור טלטל אותנו. גם מבחינת העסק הייתי צריכה להיכנס לנעליו ולקחת את המשמרת שלו עם הזמן התחלתי לתפוס יותר ויותר מקום במסעדה. לפני שנה ההורים החליטו לפרוש מהעסק הם כבר לא צעירים (84,78 ) והעסק עבר לידיים שלי.

איך לנהל עסק קיים ? הכנסת שינויים?

זה לא פשוט. חשוב לי לשמור על רוח המקום אבל להתאים את עצמי לרוח התקופה . אני משקיעה הרבה בציוד חדש ומקווה שבקרוב אוכל גם לשפץ חיצונית את המראה אבל מה שחשוב לי יותר זה היחס והאוכל ופחות התפאורה. בשנים האחרונות אנחנו נאלצים להמציא את עצמנו מחדש התחלנו להוציא ארוחות חמות למפעלים בסביבה ולא מזמן התחלנו עם פרוייקט הדגל החדש שלי – קייטרינג לשבת שלאט לאט תופס תאוצה ומשבוע לשבוע מגיעים ליותר אנשים.

איך הפרויקט של אוכל לשבת התחיל? מה מיוחד בו?

הפרויקט החל לפני כ4 חודשים, מיד אחרי פסח. זה התחיל מלקוחות שביקשו שנכין להם לבית לשבת – היו 5 משפחות קבועות ששלחתי להם כל שבוע תפריט במייל והם החזירו לי מה הם בוחרים. מפה לאוזן השמועה התגלגלה והבנתי שיש צורך אמתי באזור והחלטנו לנסות. אנחנו לא איזה קייטרינג ענק המציע מגוון אדיר של  עשרה סוגי בשר אלא רק חמישה אבל אנחנו נותנים יחס אישי ומאוד קשוב ללקוחות ולכן גם ניתן להזמין דברים מיוחדים מראש –למשל יש לי משפחות שרוצות אחת לחודש כבד קצוץ הם עדכנו אותי ומאז אני דואגת להכין שיהיה כל עוד אני יכולה לספק יחס אישי אני שמחה לתת. זה מתבטא גם בעובדים שלנו מדובר על חברה שעובדים פה 20 ו30 שנה – אנשים שאוהבים את העבודה שלהם וזה מורגש באוכל ובשירות.

איחול לעתיד

אני מאחלת לעצמי להצעיד את העסק שלי אל ההצלחה ולשמור על האיזון בין עסק קהילתי שמחובר באופן אישי ללקוחותיו לבין הקידמה, החשיפה במדיה החברתית והצורך להמציא את עצמנו כל הזמן מחדש.

שולי בצלאל

מחשבה אחת על “שולי בצלאל- הנשמה שבאוכל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s