"לשכוח כיצד לנטוע ולחפור באדמה זה כמו לשכוח את עצמנו."– מוהנדס גנדי

חשבתם פעם איך התזונה שלנו והמקום ממנו היא באה משפיעים על העולם שלנו ? הידעתם שבכל חצר מוזנחת המלאה עשבים שוטים מסתתרים אוצרות קולינריים? הפעם אכיר לכם משהי שמעבירה טיולי ליקוט וסדנאות בנושא שתחשוף אותנו לעולם הנסתר שנמצא לנו ממש מתחת לאף..    נעים להכיר – טלאור כהן

קצת עלייך

שמי טלאור כהן, אני נשואה לנצן ואמא של שקד בת 10 חודשים אנחנו גרים באביגדור. אני בת אביגדור ואחרי שהסתובבתי קצת בארץ חזנו לגור במושב לפני שנה. אני מדריכת ליקוט צמחי בר לוקחת אנשים להרפתקה בטבע ומגלה להם את סודות הצמחים האכילים שנמצאים מסביבנו.

איך הגעת לתחום הליקוט?

מהשחרור מהצבא עסקתי בחינוך הייתי רכזת נוער, עבדתי בארגונים שמעודדים אקטיביזם סביבתי, למדתי הוראה והייתי מורה למדעים במשך 4 שנים. במהלך הלימודים שלי לתואר הראשון גיליתי המון דברים על האוכל שאני אוכלת. זאת הייתה הפעם הראשונה שהשקעתי מחשבה מאיפה מגיע האוכל לצלחת שלי.  בעיקר הבנתי שהאוכל המעובד לא מיוצר בארץ ונוסע מרחק רב כדי להגיע אליי. הבנתי שלא משנה כמה סביבתית אני אהיה ברמה המקומית, ברמה הגלובלית ברגע שהאוכל שלי מגיע ממרחקים זה גורם להשפעה מאוד גדולה. התחלתי לחקור מאיפה מגיע האוכל שלי ולצרוך מזון יותר מקומי, קניתי ישירות מחקלאים (בעיקר אורגני), גידלתי לעצמי ירקות, הצטרפתי לקואופרטיבים של מזון בעיקר כיוונתי שההשפעה הסביבתית של האוכל שלי תהיה נמוכה.

אני כותבת באתר "בידיים"- אתר המדבר על קיימות מעשית-  ושם יש מספר כותבים שמתעסקים בליקוט ודרכם התחלתי להיחשף לעולם הזה, התחלתי ללמוד בעצמי וגם לקחתי קורס מקיף של ליקוט בהדרכה של שימי רף.  נפתח לפני עולם שלם שנמצא מתחת לאף של כולנו ואנחנו מכירים ממש את קצה הקרחון שלו. כולם מכירים חוביזה, חמציץ, גדילן אבל יש עוד צמחים רבים שאפשר ללקט כמו קטניות שגדלות בטבע, אספרג, מגוון רחב של עלים בתקופת החורף, מגוון רחב של פירות בקיץ, אפילו אפשר להכין קמח מבלוטים של עץ אלון.

לפני 10 חודשים נולדה הבת שלי ובעקבותיה בחרתי להפסיק להיות שכירה ולהפוך להיות עצמאית. היה לי ברור שאבחר להמשיך בתחום הליקוט – קצת הגשמת חלום מבחינתי לעבוד בתחום שאני באמת אוהבת ובמקביל לגדל את הבת שלי, כמובן עם הרבה טבע וצמחים.

מה זה אומר השפיעה סביבתית של האוכל?

כל דבר משפיע על הסביבה, יש את המושג טביעת רגל אקולוגית – כמות השטח שנדרשה לטובת ייצור מוצר או קיום של אדם. ככל שהיא גדולה יותר זה סימן שיש השפעה סביבתית גדולה יותר, אנחנו פוגעים בכדור. למזון יש השפעה סביבתית מאוד גדולה. בייחוד אם הוא עבר שינוע מקצוות העולם לצלחת בישראל. ליקוט זה אחד הפתרונות לכך כמו גם גידול עצמי של ירקות או קניה מיצרנים מקומיים.

כשגילתי את הליקוט הוא פתח בפני עולם שלם –  הזדמנות ליהנות מכל השפע שמציע הטבע ולשלב אותו בחיי היום יום במטבח הביתי. צמחי בר עשירים מאוד מבחינה תזונתית מכילים המון ויטמינים ומינרלים ויש להם גם תכונות מרפאות והוספה שלהם לתזונה היום יומית מאוד תורמת לגיוון של המזון וגם לשמירה על הבריאות. בתקופה הזאת של חנוכה לדוגמא אני אוהבת להכין לביבות ירק ממגוון עלים: חוביזה, סרפד, גדילן, עולש, כף אווז האשפות, מלוח ועוד.

איפה את מלקטת ?

אני מלקטת בחצר הבית, בצידי שדות, ביערות ובכל מקום שאני יודעת שהוא לא מרוסס, את הסרפדים הכי טובים הייתי מוצאת בחצרות של בתים במרכז תל אביב.  אפשר ללקט ממש בכל מקום, חשוב להקפיד לא בשטחים שריססו אותם נגד עשבים וגם לא ליד מקורות זיהום גדולים כמו כבישים או מים מזוהמים. אני צוחקת ואומרת לחברות שהן מעשבות את הגינה הן זורקות אוכל כי רוב הצמחים האכילים נחשבים לעשבים שוטים. רוב הצמחים מתחילים לנבוט עכשיו עם הגשמים והם יצמחו עד האביב שבו הם יפרחו.

לטיולים ולסדנאות שלך יש תוצאות? אנשים מיישמים אחר כך?

בוודאי- אירוע מרגש שקרה לי לאחרונה היא שמשפחה שהייתה בליקוט בחורף לפני שנה הגיע לליקוט בשבוע שעבר. הילדים סיפרו שהם שכחו את המפתח ובזמן שחיכו להורים הם אכלו גדילנים שלמדנו עליהם בליקוט. המטרה שי היא לחשוף ואם אפילו משהו קטן נקלט עשיתי משהו..

איחול לעתיד

אני מאחלת לכולנו שבזמנים כאלו טכנולוגים נדע לחזור לפשטות של הטבע. לצאת עם המשפחה לטיולים, להרגיש ברגליים את האדמה ולטעום בפה את הצמחים.