הפעם אמליץ על אחד האתרים המוכרים והאהובים באזורינו – פארק לאומי בית גוברין- מרשה.

בית גוברין – מרשה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיהם המרשימים של הערים בית גוברין ומרשה, לאפשר את המשך המחקר באתר ולשמר את החורש הטבעי. קצת רקע – מי היו מרשה ובית גוברין ?

מרשה נזכרת ברשימת ערי יהודה בספר יהושע (יהושע ט"ו, מ"ד). לאחר גלות בבל ישבו עמים רבים במרשה – אדומים, צידונים, ובתקופה ההלניסטית ישבו בה אף דוברי יוונית. יוחנן הורקנוס כבש את העיר בשנת 112 לפני הספירה, תושביה התגיירו ועל-פי המסורת היא מקום מוצאו של הורדוס האדומי.

בית גוברין בא במקום מרשה, ולתולדותיו יש הן מסמכים היסטוריים והן ממצאים ארכאולוגיים. במשך השנים שלטו בה רומאים וביזנטים, יהודים, מוסלמים וצלבנים, כל אחת מתקופות אלה הותירה בה את שרידיה. בתקופת המשנה והתלמוד ישבה בה קהילה יהודית גדולה, שהוציאה מתוכה תנאים ואמוראים רבים. עד מלחמת העצמאות שכן במקום הכפר הערבי בית ג'יברין, שתושביו נמלטו ממנו במהלך המלחמה.

מה בטיול?

הגן הלאומי הוא לב לבה של "ארץ אלף המערות" וככזה הוא מציג פלא אדריכלי קדום – אינספור מערות שנועדו למגוון רחב של שימושים והכיף האמתי הוא שאנחנו הולכים להיכנס ולטייל בהן.. המסלול הנוח ביותר עם ילדים צעירים הוא מסלול כוכבים המשלב הליכה קלה עם נסיעה ברכב. מתחילים את המסלול במתחם מתקנים חקלאיים – אלו דגמים של בית בד, גת וגורן עתיקים  הממחישים כיצד הפיקו בעבר שמן, קמח ויין. לאחר סיור קצר מתחילים לטפס על הגבעה, עליה קלילה ומתחילים לגלות את המערות… המערה הראשונה היא "המערה הפולנית"- הנקראת כך בשל כתובת שחרתו בה חיילים פולנים בשנת 1943. מיד אחריה מערה מרשימה ביותר "מערת הקולמבריום"- קולמבריום הוא מתקן לגידול יונים. גידול יונים היה ענף פופלרי בתקופה ההלינסטית מכיוון שהיונים היו מקור מצוין לתזונה (בשר וביצים ) אבל נעשה שימוש אפילו בצואה שלהם – למטרת דישון.  יוצאים מהמערה המדהימה הזאת ובמרחק קצר כבר מחכות המערות הבאות – מערת האמבטיה ומערת בית הבד – שכשמן כן הן.

בנקודה זאת יש שתי אפשרויות או לחזור לחניה ולנסוע נסיעה קצרה לתחנות הבאות או להמשיך הלאה ברגל לתחנות הבאות – מדובר בהליכה קלילה וקצרה ביותר.

בתחנה זאת , לפחות לדעת ילדיי, יש את המערות המרשימות והכיפיות ביותר – גם בווילה וגם המבוך הן שתי מערות ענקיות ומסועפות במיוחד המאפשרות את הנאת וחוויית הגילוי . תנו לילדים להיות המובילים ולגלות את הפתחים והחרכים בהם עוברים (אין מה לחשוש המסלול מוסדר ובטוח ביותר). תחושת ההובלה תעצים אותם ותגדיל את ההנאה.

המבוך גם הוא נקודת הפסקה שניתן לחזור ממנה לרכב או להמשיך הלאה לתחנה הבאה – מדובר על נסיעה קלה או ירידה קלילה ברגל לכיוון מתחם בו נמצא מזנון, שירותים ופינות פיקניק מסודרות וגם שתי מערות קבורה צידוניות יפיפיות ובמרחק לא גדול גם שרידי כנסיה קטנה בשם סנט אנה.  זהו הזמן והמקום הנכונים להפסקה ופיקניק נעים בין עצי הזית כי הטיול לא נגמר יש באתר עוד המון מקומות שכדאי לראות .

התחנה הבאה היא גם אחת המוכרות והמרשימות בפארק – מערת הפעמון , המערות נחפרו כמחצבות, כנראה בתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה. אלו מערות גדולות ומרשימות ביותר וההסתובבות בהן הוא חוויה ובמיוחד משחקי האור והחושך שגרמו לנו לדמיין שאנחנו שחקני בתאטרון נכבד

אל תתעייפו ותמשיכו עם הרכב לתחנה האחרונה שמעבר לכביש ליד קיבוץ בית גוברין שם נמצא אמפיתיאטרון , מבצר צלבני ובית מרחץ מרשימים ביותר. באמפיתאטרון אף הוכנסו אביזרים ודמויות להמחשת המקום לילדים – דמויות עץ של המלכים ששלטו באזור ושל הצופים בקרב והגלדיאטורים, לוחות עם ספרות רומיות  ועוד .. מכיוון שזוהי תחנה אחרונה רבים מזדרזים או חולפים על פניה ולכן מציעה מראש – אל תוותרו השחזור מדהים ומושקע ואתם והילדים תיהנו מחוויית הלימוד בו.

אין ספק שלמרות שהפארק מוכר לכולנו כיף לחזור אליו שוב ושוב, אל תזדרזו קחו את הזמן ותיהנו מהמסלול וההסברים.

שימו לב בדרך כלל ההמלצות שלי הן על מסלולי חינם, הפארק שייך לרשות שמורות הטבע ומושקע מאוד ולכן הכניסה למתחם היא בתשלום של 24 ₪ למבוגר, 14 ₪ לילד (מגיל 5).