חירבת מידרס נמצאת במתחם פארק עדולם, הצמוד ליישוב צפרירים והיא כינוי לשרידיו של יישוב חקלאי קדום, שראשיתו בתקופה ההלניסטית, ושעיקרי השרידים בו הם מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית.  השם "חורבת מדרס" ניתן בעקבות השם הערבי "ח'רבת דרוסיה", ששימר לפי הסברה את שם היישוב הקדום "דרוסיאס" (ביוונית: "אלונים"), הנזכר ברשימת אתרים ביהודה שערך תלמי במאה ה-2. ( יש חוקרים שמשערים כי מכאן הגיע בן דרוסאי המוזכר בתלמוד)  מן היישוב נותרו חרבות בתים, מערכות קבורה ומערכות מסתור, מערות פעמון, מתקני קולומבריום חצובים בסלע, בית כנסת עתיק ופירמידת קבורה מרשימה.

המסלול בעונה הזאת הוא חוויה –מזג האוויר נוח ונעים,  פרחים מכל המינים והסוגים מקיפים אותנו מכל עבר והנוף ירוק ויפה בקיצור.. מושלם! את המסלול מתחילים ישר באטרקציה המרכזית של הילדים ובהתמודדות עם הקלסטרופוביה הפרטית שלי – מערות. ההתחלה מאירת פנים –  מערת הפעמון גדולה ומרשימה וגם לא חשוכה במיוחד אך ממנה מסתעף מסלול של מערות זחילה שלטעמי לפחות מתאימות לפחות מגיל 8 ומעלה (הקטנים שלי מאוד פחדו ) מערות הזחילה האלו הן בעצם  מערכות המסתור, אולמות וחדרים תת-קרקעיים המקושרים אלה לאלה באמצעות מחילות צרות. בשפלת יהודה התגלו עשרות מערכות מסוג זה. וכיום מקובל להניח שהיהודים  חצבו מערכות מסתור אלה, כחלק מהתארגנות למרד בר- כוכבא. ההיסטוריון הרומאי דיו קסיוס, בן התקופה, מתאר את התופעה בכתביו: " הם (היהודים) תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה, וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי אלה לקראת אלה, מתחת פני הקרקע. הם קדחו חורים אל הדרכים התת-קרקעיות כדי שיקלטו בהם אור ואוויר". בכל מקרה מדובר על מחילות שגובהן 40-60 סנטימטרים. המחילות מקשרות בין חדרונים קטנים ואולם גדול, שבו חצובים כוכי קולומבריום.אורך המסלול במערות הוא כ100 מטר ולמרות שלאורך הנתיב הציבה רשות הטבע והגנים מחזירי אור המסמנים את הדרך עדין חובה להצטייד בפנסים.

מבירא עמיקתא לאיגרא רמא

סיימנו לזחול במעמקי האדמה ומתחילים לטפס על הגבעה, הנוף והצמחייה מדהימים והעלייה קלה ומהנה ובראש הגבעה ..פירמידה!  לא מדובר בפירמידה ענקית כמו במצרים , גדולה הוא כעשרה מטרים בסיס ושלושה מטרים גובה (במקור הגיעה ל5 מ' ) אבל עדין מדובר במבנה מרשים והיחיד במינו בישראל כולה. הפירמידה שוכנת בבית הקברות של היישוב הקדום ששכן בחורבת מדרס. כפי הנראה היא נבנתה כמצבת קבורה לזכרם של אנשים שנקברו במערה שמתחת לפירמידה. מצבה מסוג זה מכונה במקורותינו בכינוי "נפש". זהו זמן מצוין להפסקת קפה קלה ולשיחה על ההבדלים בין הפירמידות במצרים לפירמידה זו ובכלל להמחשת סיפור ההגדה בצורה חווייתית ומהנה. ממשיכים בהליכה ומימין לכם תוכלו להבחין במבנה ארכאולוגי, שלפי השערות החוקרים, שימש בית כנסת בתקופת התלמוד .המסלול ממשיך להפתיע באתרים מרתקים ולא הרחק משם תגלו  מערת קבורה מפוארת ומאוד מרשימה חצובה בסלע. מעבר לפתח נמצאים שני חדרי קבורה ובהם כוכי קבורה באורך 1.80 מטרים. בחזית כל כוך יש מגרעת, המיועדת ללוח שאטם אותו לאחר הנחת גופת המת במקום. בחדר הקבורה הפנימי נבנו מקמרים מקושתים (ארקוסוליה), שבהם הטמינו, בשלב שני, את עצמות הנפטרים בגלוסקמאות (ארונות קבורה קטנים). על-פי ממצאי החרסים, נעשה השימוש במערת הקבורה בסוף המאה ה-1 ובראשית המאה ה-2 לספה"נ. החוקרים משערים שהקבורה במערה נפסקה בימי מרד בר- כוכבא (שנים 132 – 135 לספה"נ), אך אין הוכחה חד-משמעית לכך.

הקולמבריום

יוצאים מהמערה וממשיכים בהליכה. זה הזמן לשים לב לסימני השבילים – עד עכשיו הלכנו לפי הסימון הכחול עכשיו המשיכו לרדת לפי הסימון הירוק . הירידה מטה מובילה למערת קולמבריום יפיפיה . קולמבריום הוא ביוונית שובך יונים והמערה מלאה בכוכים ששימשו כנראה למטרה זו. בעבר  גידלו יונים כדי לנצל את בשרן למאכל ואת הפרשותיהן לזיבול שדות וייתכן גם שהשתמשו בהן למטרות פולחן. נראה כי גידול יונים היה ענף כלכלי חשוב בשפלת  יהודה, בתקופות ההלניסטית והרומית. הקולמבריום הוא התחנה האחרונה בטיול , מכאן ממשיכים בשביל המסומן לחניה.

המסלול, כאמור, הוא יפה וקליל ומתאים לכל המשפחה והאתרים הארכיאולוגים מרשימים ביותר.  רק בבקשה שימו לב:

• אין לרדת מהמסלול המסומן קיימת סכנה של בורות פתוחים בשטח!
• כמו כן הקיץ מגיע ואתו מתעוררים הנחשים משנת החורף – היו ערניים וזהירים