"לא עבור עצמנו בלבד אנו נולדים." קיקרו
הפעם אני רוצה לכתוב על בחורה צעירה שהיא השראה ומהווה דוגמא ליכולת התמודדות גם כשיש מגבלה, היא אומנם גרה במושב שלי אך גיליתי אותה בזכות פוסט בפייסבוק בו סיפרה כי רוצה לפתוח קבוצה מיוחדת לנוער דתי כבד שמיעה וחירשים – הסתקרנתי ופניתי ואני שמחה להציג אותה גם בפניכם ..אז נעים להכיר- שירה זלינגר.
קצת עלייך:
אני שירה זלינגר, בת 17 מבני ראם, לומדת באולפנת צביה חפץ חיים. אנחנו 4 אחים במשפחה שמתוכם אני ואחי נולדנו חירשים- אני חירשת מלידה והושתלתי בשתלים קוכליאריים בשתי אוזניי. אני גם חניכה בעמותת "שמע" כבר 11 שנים – עמותת שמע זו עמותה המספקת תמיכה לשיקום שמיעתי ומסגרת חברתית לילדים ובני נוער חרשים וכבדי שמיעה בתחומים שונים. לקו
אשמח אם תנסי להכניס אותנו לעולמך- איך ההתמודדות עם חירשות? במשפחה בקהילה?
בעיניי החירשות אינה מגבלה בשום צורה, אני מתפקדת כמו כל אדם שומע רק לא שומעת. יש הרבה יתרונות לחירשות כשיש הרבה רעש אני יכולה פשוט לכבות את המכשירים ולהיות בעולם שקט לחלוטין, אני יכולה פשוט להתנתק מהעולם ולהיות בשקט של עצמי והאמת אני מאוד אוהבת להיות בלי מכשירים בשקט שלי..
מבחינת הקהילה והחברה- מגיל קטן אני משולבת, אני לא חושבת שבחברה שלי רואים את החירשות כדבר חריג אבל אני יכולה לומר לך שלמשל אם אני אלך בקניון תמיד יהיו אנשים שינעצו בי מבטים- זה כבר לא אכפת לי.. באולפנה אני משולבת בכיתה רגילה והבנות מקבלות אותי כמו כל אחת אחרת לפעמים הן אומרות שהן שוכחות שאני חירשת אפילו.. מה שכן, אפשר לומר שבעקבות החירשות קצת קשה לי למצוא את עצמי בתוך הקהילה בגלל חוסר נגישות ז"א שאם אני מגיעה למשל לפעילות בנוער ויהיה הרבה רעש אני אתקשה לתקשר עם אחרים בעקבות הרעש ובבית כנסת בעזרת הנשים אני לא תמיד מצליחה לעקוב אחרי החזן. אני חושבת שלקהילה יש מקום לשיפור בשילוב חברה עם מוגבלויות וזה לא בא ממקום של רוע אלא ממקום של חוסר ידע בנגישות..
אשמח שתספרי לי קצת על המיזם שלך:
כבחורה חירשת דתייה שמעורבת מאוד בקהילת החירשים בישראל (שרובה מורכב מציבור חילוני/ מסורתי- לא דתי), מפריעה לי העובדה שישנם עוד בני נוער רבים שהנם חירשים/ כבדי שמיעה דתיים שאינם מוצאים קהילה/ מסגרת שתתאים להם (יש את עמותת "שמע" המכוונת לקהל הלא דתי ויש את עמותות "שמעיה" ו"שמע קולנו" המכוונת לקהל החרדי, אך אין שום ארגון/ קבוצה למגזר הדתי לאומי). מצד אחד, הם לא מרגישים שייכים לקהילה החירשת הלא דתית שכן הם בעלי תרבות ומנהגים שונים מהערכים שעליהם גדלו בביתם ומתעוררים אצלם קשיים ושאלות הנוגעים לעולמם הדתי בהשקה לחירשות (לדוגמא: תקיעת שופר, עלייה לתורה, שמיעת תפילות, שימוש במכשירי שמיעה בשבת וכו'), ומצד שני, הם לא מרגישים שייכות מוחלטת לציבור השומעים בישראל נוכח היעדר נגישות.
לכן, החלטתי להרים את הכפפה ולהקים קבוצה שתיתן מענה לאותם בני נוער שלא מוצאים את מקומם, ושתהווה קהילה מגשרת בין שני העולמות (עולם החירשים הלא דתי לעולם השומעים הדתי); קבוצה של בני נוער דתיים חירשים/ כבדי שמיעה (מכל רחבי הארץ) שתתגבש ותיתן תחושת שייכות, כך שנוכל לשתף חוויות, קשיים, שאלות, לשתף טיפים מניסיון וכו'.. כמובן שאם יש מישהו מהקוראים שירצה להצטרף לקבוצה הנייד שלי- 0584020916 ( sms או וואטסאפ בלבד)
מאיפה הרעיון? האם מישהו עוזר לך?
הרעיון לנסות לפתוח קבוצה היה רעיון של שנים דווקא עכשיו מתוך השעמום של החופש החלטתי שזה הזמן הנכון לנסות ולפתוח את הקבוצה בווטסאפ כשבהמשך נוכל לארגן מפגשים. כבר החלו לפנות אלי בוגרים יותר שאינם מתאימים לקטגוריית הגיל שחיפשתי בבקשה לפתיחת קבוצה ואכן נפתחו שתי קבוצות אחת לבני 14-18 ואחת לבוגרים- 18-30. המיזם בראשיתו ולכן כרגע אף אחד לא עוזר לי למרות שעמותת שמע כן הביעו התעניינות ואני אמורה להיפגש איתם למטרת שיתוף פעולה.
איחול לעתיד
מאחלת לנו שבע"ה נצליח להקים קבוצה/קהילה פעילה ושנתגבש ושכל אחד מהאנשים שפנו אליי ימצא את מקומו..
בצד הדרך 