גבעות מרר (מע'אר)

ימי החורף הקצרים ושגרת העבודה והלימודים מונעים מאתנו לצאת לטיולים ארוכים. לכן הפעם אמליץ על טיול קצרצר ומקסים, שאפשר בקלות ליהנות בו מפיקניק ערב חביב עם המשפחה וגם מתצפית יפיפייה ומסיפור מרגש מקום המדינה.

גן לאומי גבעות מרר הינו רכס כורכר עם תצפית מדהימה הנמצא מעט דרומית לאנדרטת הצנחנים (על כביש 40 בין צומת בילו לבית אלעזרי/מחנה תל נוף) . רכס גבעות מרר הוא הרכס המזרחי בין ארבעה רכסי הכורכר באזור. הרכס מתנשא לגובה 94 מ' (בתחום הגן הלאומי – לגובה 85 מ') – כ- 50 מ' מעל לסביבתו. בראש אחת הגבעות נמצאות בריכות לאגירת מים שנבנו על ידי חברת מקורות, כחלק מקו המים ירקון-נגב שהוקם בין השנים 1952 ל-1955. יש המזהים בגבעות מע'אר את הר הבעלה, הנזכר כגבול נחלת שבט יהודה שבו שכנה בעלת, עיר בנחלת שבט דן. בגבעות נמצאו חרסים מהתקופה הכלכוליתית וגם מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה ומהתקופה הרומית והביזנטית.

את הרכב מומלץ להחנות באנדרטת הצנחנים ומשם לצאת רגלית. העלייה לגבעות היא קלילה ונעימה, בימים חורפיים עם שמש חייכנית תיהנו מאוויר צלול, צמחיה מגוונת ונוף מדהים המשלב טבע ואורבניות גם יחד. נכון לשבועות האחרונים הפריחה קצת מאחרת, הגבעה אומנם ירוקה ויפה ואני מניחה שבחודשים הקרובים כבר תוכלו ליהנות ברכס מפריחה יפיפיה- בין היתר פורחים ברכס צבעונים, אירוס הארגמן, דבורנית הקטיפה, שפתן מצוי, תורמוס צר עלים, תורמוס צהוב, עירית גדולה ועוד  ברכס נטועים גם עצי ושיחי פרי רבים כגון: חרובים, שקדים, צברים, תמרים .

הצעידה מתחילה בעליה קלה ומיד אחריה תצפית מהממת לכיוון מזרח (בית אלעזרי ) כדאי התיישב בפינת ישיבה הקטנה שסידרו שם לזכרו של אל"מ ניר פרס ז"ל ולשמוע את הסיפור ההיסטורי המרגש על גבעת מע'אר (בהמשך). לאחר ההפסקה תמשיכו ברכס תגיעו לתצפיות יפות נוספות ופינות חמד מושלמות לפיקניק ערב חורפי ומשפחתי. בירידה חזרה תוכלו להתלהב ממערות נסתרות ושבילי סברסים הנותנים הרגשה של הליכה במבוך (רק היזהרו עם הילדים שלא ידקרו..) לאוהבי הגלגלים- המסלול גם מותאם לרוכבי אופניים ואפילו לרכבי שטח במסלול המוסדר (סימון שחור ).                                                                                                      האכזבה היחידה במסלול היא בלכלוך הרב שהשאירו אחריהם מטיילים וחבל.. בבקשה הקפידו על הניקיון שכולם יוכלו ליהנות . סיום המסלול הוא בחורשת גיל (ע"ש גיל לויזון) וחוזרים בהליכה לרכב.

ועכשיו ..לסיפור : סיפור על אחוות לוחמים

ברכס זה שכן כפר ערבי בשם אלמע'אר (המערות), ששמן של הגבעות נגזר ממנו, כפי שתוכלו לראות, המיקום הוא אסטרטגי ביותר וחולש על קטע מכביש דרום , מול הכניסה לבסיס תל נוף . במקום נהרגו שבוע לפני הכרזת המדינה שבעה צעירים שעלו על מוקש וערביי הכפר גם פגעו ברשת חשמל ומנעו את חידוש הזרם ליישובי הדרום לפיכך נתקבלה פקודה לכבוש את הכפר ולטהרו . הפעולה הוטלה על חברי הפל"מ (פטרול לוחם) ונקבעה ל ו' אייר תש"ח (15/5/48) .

מי היו הפל"ם ?

פטרול לוחם : כשבוע לפני פלישת צבאות ערב נדרשו קיבוצי הסביבה – יבנה (קיבוץ דתי), גבעת ברנר (חילוני) וחפץ חיים (אז -קיבוץ חרדי) להעמיד לרשות ה"הגנה" מחלקת לוחמים על נשקה לביצוע פעולות לביעור הכפרים הערביים שבאזור. הקבוצה שגויסה נכללה בפלוגה בפיקודו של יצחק פונדק . המגוון האנושי השונה לא הפריע אלא להיפך –חיזק. חברי הפל"מ נאספו בגבעת ברנר שם שמעו את טקס הכרזת מדינת ישראל. בחגיגיות קיבלו את השבת ומעדויותיהם : "חדר האוכל לבש חג , הקולות של זמירות שבת ושירי ארץ בקעו שעה ארוכה מתוך צריף העץ .." אחד מחברי גבעת ברנר המבוגרים נעמד ובירך כל אחד מהלוחמים בברכת כהנים.

הפעולה התקיימה בשבת והצליחה במלואה והפלוגה שוחררה למנוחה בשבת – כולם מלבד הלוחמים הדתיים שמפאת כבוד השבת לא יכלו לנסוע לביתם, לטייל עם נשק (טלטול) , לאכול מהאוכל (כי הובא במכוניות בשבת) וגם מהשלל הנאסף סרבו לקחת: "שלל רב של בהמות ועופות נפל בידי פלוגתנו.. אנשינו עוברים ובודקים כל בית ..אנו נזכרים ששבת היום .ללחום ולכבוש אנו מצווים , אבל תו לא . והיד המורמת – יורדת שבת היום !…" התנהגות הלוחמים הדתיים הוערכה מאוד ע"י חבריהם החילונים ובמוצאי שבת כאשר באו לאספם הופתעו ע"י מפקד הפלוגה אשר ביקש להעביר לידיהם עופות מן השלל "הלא לחמתם שכם אחד אתנו בכיבוש הכפר. מגיע לכם חלק שנטשתם בגלל קדושת שבת".