"בדרך בה רוצה האדם לילך מוליכים אותו"

גאולה הדראי – רכזת חברתית למבוגרים בכפר ביתא ישראל- אתכלית, רכזת פרויקטים ומנחת קבוצות

נתחיל מהתחלה – תוכלי לספר קצת על הילדות שלך?  

נולדתי בכפר וולקיית (WOLKAIT) בצפון אתיופיה. כפר יהודי שסביבו היו שכנים גויים. הכפר היה מרהיב ביופיו. כולם היו גרים בבתי קרקע  הנקראים גוג'ו . ההורים שלי עסקו בחקלאות של חיטה- טף, שעורה וגידולים אתיופים למיניהם. אמי עסקה בהכנת כלים מחימר ומכירתם. היה לנו גם פרות, עיזים ומיני בע"ח. כל צרכינו גדלו תחת ידינו. הבית היה מלא כל טוב ונשאר כך גם כשעזבנו אותו. לא מכרנו את רכושנו, פשוט כשהגיעה העת יצאנו לדרך.

עלית בגיל מאוד צעיר והגעת לתרבות שונה איך היה המעבר?

עליתי בשנת 1982. כדי להגיע לארץ עברתי מסע רגלי מפרך מאתיופיה לגבול סודן בהיותי בת 6. היציאה הייתה בחשאי. רק המבוגרים דיברו עליה. לי, כילדה בת 6 מצד אחד היה רצון לבוא ומצד שני המעבר נחווה כטראומה- ברגע אחד  עזבתי את החברות שלי, הבית, האווירה. לא יכולתי אפילו להיפרד מחברותי כי היציאה לדרך הייתה עבורי פתאומית. ערב אחד ב2 בלילה העירו אותי ואת משפחתי ואמרו לנו תתלבשו, עוזבים את הבית. היה אסור שהשלטון ידע מזה כי הוא אסר על יציאה מהארץ לכן לא לקחו סיכונים ולא שיתפו את מי שלא היה חייב לדעת.

שהינו בסודן כשנתיים בהמתנה לעלייה לארץ ישראל. השהייה בסודן הייתה מאוד קשה .איבדנו שם המון חברים ומשפחה מהקהילה בנוסף  היינו חייבים להסתיר את זהותנו היהודית, שלא יגלו ויהרגו אותנו. בשבילי כילדה זה היה מאוד קשה. הלבוש שלנו השתנה- לצורך הסוואה. אישה לא יכלה לצאת לבד מהבית בלי ליווי של גבר. מסביבי הסתובבו אנשים עם מבט של רצח. ההפך הגמור מהסביבה בה גדלתי.

בתום תקופה זו עלינו ארצה לעתלית. גילינו את מדינת ישראל- עד כה ציפינו רק לירוסלם- היא ירושלים. המפגש עם האדם הלבן היה לי מוזר, קשה, מפחיד. מצד אחד הגענו לארץ הקודש מצד שני כל האנשים נראו לי מוזר, עד שהגעתי לארץ לא ראיתי אנשים לבנים. שמחה ואכזבה. ההשתלבות הייתה מאוד קשה היה קושי עצום מבחינה חברתית, לימודית, שפה וכל רגע נתון מחוץ לבית. אבל למדתי להסתגל ולהתמודד עם הקושי .

לאחר שהתחתנתי התגלגלתי לעבודה בתחומי חינוך, עבדתי עם הג'וינט בהכנה לכיתה א', מועדונית רווחה ובמקביל משנת 2008 התחברתי לעמותת "הנני" לתכנית להעצמת נשים. לפני שלוש שנים למדתי הנחיית קבוצות במכללת ספיר.

מה זאת בדיוק עמותת הנני ?

עמותת "הנני", מספקת תשובה ייחודית ויצירתית לכמה מהאתגרים החברתיים הסבוכים ביותר של יוצאי אתיופיה, ומחזירה לחיים את אוצרות התרבות והמסורת של אחת הקהילות המיוחדות והמעניינות בעם ישראל.

וכפר אתכלית ?

"אתכלית- כפר ביתא ישראל" בקרית גת הוא דגם של כפר אתיופי שנבנה על שטח בגודל של כ30 דונם והוא משמש כמרכז  אותנטי לשימור והנחלת מורשת יהודי אתיופיה. אתכלית  פירושו חקלאות  הכפר בנוי כחווה חקלאית ומי שמגיע אליו נהנה מסיורים וממגוון סדנאות העשרה חווייתיות כגון בנייה בבוץ, כתיבה באמהרית, בישול אתיופי, סיפורים אישיים מהמסע לארץ, יצירה בחמר ועוד. המרכז מפרה הן את המבקרים שבאים להתנסות בחוויה אתיופית אותנטית, להכיר מקרוב את סיפורה המדהים של הקהילה ולטעום מתרבותה, והן את בני הקהילה שזוכים להביא את יכולותיהם ואת הרקע התרבותי שלהם לידי ביטוי ולתרום לחברה ממקום של כח ועוצמה .

יש עוד חלומות לעתיד ?

ברור.. חייבים להמשיך לשאוף למעלה .כרגע  אני חולמת על קידום מפעל הצ'או בכפר מפעל להכנת סוג של אוכל אתיופי אוטנטי..

כמו שכבר הבנתם סיפור חייה של גאולה יכול בשקט להתפרש על כתבה של כמה וכמה עמודים אבל קצרה היריעה מלספר אותו במלואו ולכן נתתי לכם רק טעימה קטנה.. מי שירצה לשמוע יותר ולהכיר את הדמות המיוחדת הזאת יצטרך לבוא ולבקר בכפר