אלינור עקנין בעלים של "כף של עץ" . צילום נתי גולן

אלינור כמו הרבה ילדים לא הסכימה להתקרב לבצל, כרישה או עירית, והתפריט שלה היה מורכב משלושת אבות המזון העיקריים , שניצל, ציפס וכריך עם שוקולד .
"אני זוכרת שפעם ראשונה שטעמתי אורז הייתה בטיול של הצופים בגיל 12! "
ככה שזה עוד יותר מיוחד שבזכותה, הילדים שלי וילדים רבים אחרים אוכלים אוכל בריא, מזין וטרי ,
אבל איך היא הגיעה לזה ? עכשיו נתחיל את הסיפור מההתחלה.

אלינור גדלה בקרית מלאכי. היא מספרת על ילדות מאושרת, עם חיי חברה פעילים.
כל השבוע הייתה עסוקה בחוגים, ובעיקר בצופים שהיו המרכיב העיקרי בפעילות שלה והיא מעידה שהם עיצבו הרבה ממה שהיא היום. בתיכון החלה לאפות, אבל עדיין לא נמשכה לבישול. האהבה התחילה לפרוח כשהייתה בצבא, בבסיס סגור ליד אילת, פתאום הגיעה היצירתיות והתשוקה והיא החלה לברר על לימודים, אך למרות זאת אלינור חתמה קבע לשנתיים ורק בסיום השירות כשטסה למזרח , הגיעה ההחלטה : היא הולכת ללמוד בישול.

אחרי שניסיתה להתקבל לתדמור ולא קיבלו אותה, נרשמה ללימודים בהולידיי אין אשקלון. "הלימודים היו כיף לא נורמלי, נהנתי מכל רגע ואת הסטאז' עשיתי במלון דן ת"א, נשארתי שם 9 שנים, התחלתי במטבח לובי ומהר מאוד התקדמתי לנהל את המטבח של מסעדת המלון היוקרתית. תוך ארבע שנים הפכתי להיות סגנית השף. בחורה צעירה ואמביציונית בתוך ים של גברים. השקעתי את כל חיי בעבודה מתוך אהבה ותשוקה .
ואז הגיע דנדן. "

דנדן, ככה כולם קוראים לו, השותף לחיים של אלינור, כשהיא מדברת עליו היא מספרת לי ,שלרגע לא הפסיק להאמין בה, לדחוף אותה, לפרגן לה ולתת כתף תומכת.
הוא עבד כקב'ט במלון. לא מיד זה עבד חלק בניהם והשמועה מספרת שהיא לא הרשתה לו להתקרב למטבח המלון, עד שהשניים נפגשו במסיבה של חבר ולמרות שהוא לא בדיוק הטייפ קאסט שלה, וקטן ממנה בחמש שנים, היא נתנה לזה צאנס ומאז הם ביחד מגדלים משפחה מקסימה.
"פתאום היה לי משהו חדש שמילא לי את החיים. לא רק עבודה כל היום. די מהר התחתנו ונולדה בתנו הבכורה. כל סדרי העדיפויות השתנו. מיד נכנסתי שוב להריון ועזבנו את תל אביב לטובת הדרום. בזמן שאני נהנתי מחופשת הלידה ומהאמהות השנייה החבר'ה בעבודה החליטו בשבילי שזה יהיה לי קשה להמשיך לעבוד וכשהבנתי שאין לי לאן לחזור התפטרתי בלב כבד.
מאז עבדתי בכל מיני דברים זמניים עד שהתשוקה בערה בי כל כך והחלטתי לפתוח עסק שבו אני אוכל לבשל בהנאה, להביא עוד שני ילדים מדהימים בלי לחשבן ולשמח אנשים בזכות האוכל שלי מתי שאני מחליטה! "

את אלינור פגשתי לראשונה לפני חמש שנים בקורס יוזמים עסק של המעוף, שקטה עם חיוך חם , אהבתי לשבת לידה וחיפשתי אותה במפגשים, שמרנו על קשר בעיקר דרך הפייסבוק וכשהיא פתחה עסק לארוחות צהרים לילדים, זה התאים לי בול. לא רק כילדה, גם היום אני בררנית באוכל, כמעט לא נוגעת בעגבניה ובכלל מתקשה לטעום דברים חדשים. אוכל לילדים זה בדיוק מה שאני צריכה.
בימים עמוסים של עבודה שאין לי כח וזמן לבשל, ובחופשת לידה שאז הכי נהנתי שיכולתי להזמין אותה , לפתוח את הדלת בפיג'מה ולקבל גם חיבוק גם חיוך וגם ארוחה חמה לי ולמשפחה.

לאלינור ודנדן ארבעה ילדים:
אייל בת 7 וחצי, דביר בת 6 וחצי, לביא בן 3 וגיל בת 4 חודשים.
לא רק שהיא משלבת בין הבית לעבודה , הילדים הם בעצם ההשראה הכי גדולה שלה, הם מאוד נמשכים למטבח ותמיד סקרנים לדעת מה היא עושה ואיך.
"את הטיפים הכי טובים לבישול לילדים אני שואבת מחוגי הבישול, הסדנאות והקייטנות.
עצם שיתוף הילדים ביצירת תפריט והכנה של המנות בעצמם יוצרת אצלם תחושת ביטחון שאף אחד לא מנסה לעבוד עליהם, שהם עצמאיים ויש להם את זכות הבחירה ובכך לגרום להם להיחשף לטעמים ומרקמים חדשים."

כשהגעתי לאלינור ב 8 וחצי בבוקר קצת אחרי ששתינו קפה עם Nati הצלמת, והצלחנו להתעורר ותוך כדי שאני מאפרת אותה התחלנו לדבר על הבגדים , מה לובשים לצילומים, מה לובשים ביומיום עם הילדים ואיך הבגדים השתנו בארון שלנו במשך השנים .

"נתחיל בזה שהצבע האהוב עליי הוא כחול,
מאז שאני קטנה הבגדים לא היו אצלי אישו… אני זוכרת שבתור ילדה שנאתי חצאיות ושמלות והסכמתי ללבוש רק מכנסיים. בגיל ההתבגרות הייתי מה "פריקים" של הבי"ס, ג'ינס קרועים, חולצות קרועות, חולצות פלנל עם משבצות, כזה.
כשבגרתי עדיין לא ייחסתי חשיבות לבגדים ונראה לי שבזמן האחרון, אחרי כל הלידות, אחרי שפיניתי מהארון פרטי לבוש שכבר לא מחמיאים לגוף שנוצר מארבע לידות בניתוח קיסרי, פתאום בא לי לשנות פאזה.
בוודאות, החשיפה שלי לכל מה שאת עושה עם נשים בתחום הסטיילינג גרמה לי לשים לב לעצמי ואני תופסת את עצמי מקדישה לזה פתאום איזו מחשבה או שתיים.
עד שאעשה את הצעד ואקרא לך לליווי סטיילינג , אני נשארת עם קצת יותר מודעות ובעיקר ציפייה

"החברות של נעה" –
זהו פרוייקט אישי שבו אני מארחת חברות מכאן ומשם , ליום פינוק שכולל איפור וסטיילינג ממני, וצילום מקצועי של הצלמת נתי גולן, אשר בסופו אני משתפת אתכם במחשבות ובסיפורים שעברנו בדרך. חפשו את הסיפורים הנוספים.

#החברותשלנעה
צילום: נתי גולן